מהו המקור לכך שיש כאלו שנופלים על פניהם בלילה לאחר חצות? ראיתי שכך מצדדים המג"א והא"ר בסי' קלא, אך מהו המקור לדבריהם? והאם ישנו הבדל בין נפילת אפיים עם הטיה או בלי?
תודה
תשובה:
שלום רב.
בזמן הגאונים נהגו בכמה מקומות ליפול על פניהם תמיד לאחר תפילת ערבית, אך הפוסקים כתבו שאין נופלים נפילת אפים בלילה, והטעם על פי הסוד שנפילת אפים הוא להכניע למדת הלילה שהיא מדת הדין, ואם נופלים בלילה מגבירים כוחה. אמנם לאחר חצות הלילה כתב המשנה ברורה בשם האליהו רבא וכתב שכן משמע במגן אברהם שאפשר לעשות נפילת אפים, ובשולחן ערוך הרב כתב שרק באשמורת הבוקר אפשר (וכן כתב המטה אפרים), ורבים נוהגים למעשה לומר סליחות סמוך לאחר חצות הלילה וליפול על פניהם ויש להם על מי לסמוך.
אין הבדל בין נפילת אפים עם הטיה או בלי.
מקורות:
אוצר הגאונים מגילה כב,ב (חלק התשובות) בשם גאון אחד, ספר צרור החיים לתלמיד הרשב"א עמ' י"ח ומהר"י אבוהב הובא בב"י שם, וכן פסק השו"ע קלא,ג. צרור החיים וב"י שם, עפ"י דברי הלבוש שם, מ"ב שם ס"ק י"ז וי"ח בשם כמה אחרונים.
