תוקף הקידושין שלא למטרת נישואין

שלום כבוד הרב,
אני בחורה בת 24 שמתגוררת בארהב אני בקשר עם בחור שהוא כהן, כשהייתי בת 19 התחתנתי ברבנות אך רק לשם קבלת פטור מהצבא זה היה עם חבר משפחה שלא היה בינינו שום דבר. האם ההלכה תופסת במקרה הזה?

תשובה:

שלום רב.

לכאורה עלייך להציב את השאלה בצורה ברורה יותר, האם את יכולה להנשא ללא גט מאותו בחור? ועל כך התשובה ברורה לגמרי, דינך כאשת איש לכל דבר, ואסור לך להנשא לאיש אחר ללא גט גם אם שניכם חשבתם שכל טקס הקידושין אינו רציני ואינו למטרת נישואין כלל. לכן גם השאלה האם לאחר הגט תהי מותרת לכהן ברורה לגמרי כפי שאת מבינה.

כאן המקום לומר, כי הדבר מצער מאד שאנשים עושים דברים כאלו בלא שידעו מהן ההשלכות של מעשיהם.

מקורות:

כתב הרמ"א (אבה"ע סי' מב סעי' א') "ואין הולכים בענין קידושין אחר אומדנות והוכחות המוכיחות שלא כיוונה לשם קדושין". כלומר, אם אנו רואים מעשה קידושין, והאשה טוענת כי כוונתה היתה לצחוק, אינה נאמנת ואין אנו הולכים אחר האומדנות וכו'.

ראה בשו"ת הר צבי (אבה"ע סי' כט, ל) דן במעשה שנשים שנישאו בחופה וקידושין כדי לקבל אשרת כניסה לארץ (בתקופת הבריטים), ושוב רצתה להנשא לכהן. והביא מדברי המהרש"ם במקרה דומה שהתיר את הנישואין ללא גט. וציין גם לדברי הירושלמי שר' טרפון שהיה כהן נשא שלש מאות נשים בשנות הרעב כדי להאכילן בתרומה (אשת כהן אוכל תרומה). למרות שבודאי לא נשא אותן למטרת נישואין. וביאר שיש חילוק, משום שהיה להן רצון להתקדש כדי שיוכלו לאכול תרומה. אבל באשה זו בודאי לא התכוונה להנשא לו ולכן היא מותרת ללא גט. (והתיר אותה לכהן למרות שכבר קיבלה גט. וביאר שאין במקרה כזה חסרון של "ריח הגט").

אלא שיש חילוק ברור בין המקרה דנן למקרה של אותן נשים שנישאו כדי לקבל אשרת כניסה. שהרי הסיבה שכתב הרמ"א שאין הולכים אחר האומנדות הוא משום ש"דברים שבלב אינם דברים" ולמרות שלא היתה לה כוונת קידושין אין אלו אלא דברים שבלב, ולכן היא מקודשת בודאי. אבל באותן נשים, גם הרב וכל הסובבים ידעו שאין להם כוונת נישואין אמיתית, וממילא אין כאן מעשה הסותר את כוונת הלב, ולא שייך לומר בזה דברים בשלב אינם דברים. וכך פירש בהרחבה בשו"ת נודע ביהודה את דברי המהר"ם שהם מקור דברי הרמ"א.

לכן במקרה שלפנינו, הלכה האשה עם הבחור לרבנות, בודאי כל הסובבים אותם לא חשבו מאומה, וסברו לתומם כי יש להם כוונה לנישואין. ואם כך גם אם בני הזוג חשבו אחרת, "דברים שבלב אינם דברים" ודינה של האשה כאשת איש לכל דבר.

כדאי להוסיף, כי מדברי הגר"א בביאורו סי' כז ס"ק כ' עולה כי יסוד הדין של דברים שבלב אינם דברים נאמר רק במקרה שיש עסק בין שני אנשים, ואחד מהם חשב בליבו אחרת מהמעשה שעשו. אבל אם שניהם חשבו אותו הדבר, כלומר, היפך המעשה שעשו, בזה לא נאמר דברים שבלב אינם דברים. אלא מתחשבים במה שהם חשבו בליבם. והביא ראיה לכך מהרמ"א בחו"מ סי' רמג כי יש אומרים שבמתנה לא אומרים דברים שבלב אינם דברים. אין כאן המקום להרחיב בענין משום שחידוש זה לא מוזכר בספרי הפוסקים. (וגם לדברי הגר"א אין זה על דעת כל הפוסקים).

יתרה מזו, גם אם נאמץ את חידושי של הגר"א, זה רק אם האיש והאשה יהיו נאמנים שכך הם חשבו. דבר זה אינו ברור די הצורך, ואין להרחיב בזה כאן, כי כפי הנאמר בפשטות דברים שבלב אינם דברים במקרה זה והרי היא בחזקת אשת איש לכל דבר.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל