לתרומות לחץ כאן

השוואות בין עשיית מלאכה בחוה"מ ערב פסח וער"ש

 

חוה"מ

 

ערב פסח

אחר חצות

סי' תס"ח

ערב פסח

לפני חצות

במקום שנהגו איסור

ערב שבת מן המנחה סי' רנ"א וע"ש אי ר"ל מנחה גדולה או ר"ל מנחה קטנה

הקולות

עראי

לצורך שבת בחנם

וכשניכר צור"ש אף בשכר

צרכי מצוה [וכשזקוק לו עתה מותר אף בשכר מ"ב ז]

תוקף איסורו

מחל' ראשונים אי מה"ת או דרבנן ע' בה"ל סי' תק"ל

לתוס' נ. הוי מה"ת ובזה"ז מדרבנן וי"מ לרש"י הוי תמיד רק מדרבנן כדי שיהא פנוי

מנהגא לרש"י כדי שיהא פנוי לעסוק בצרכי היום ולר"ן וריטב"א הוא משום ק"פ

מנהגא [כדי שלא יבוא לידי חילול שבת. כלבו או שיכין לשבת כראוי בה"ל ולר"ת בשבה"ל נ"ו להוסיף על הקדש]. וע' בה"ל דלט"ז אינו איסור אבל להר"מ הוי איסור

עונש העבריין

שמתא

שמתא. גמ' נ:

אין משמתין

מלאכות אומן

שאין גמורות

ע"מ להשתכר

אסור

אסור אפי' לצורך יו"ט. שו"ע סע"ב ומ"ב ו'

אסור. וע"ע מ"ב י"ג ואם התחיל מבעו"י גומר עד חצות לרמ"א סע"ה

מעשה הדיוט

לצורך המועד

ע"מ להשתכר

ע' בה"ל תקמ"א דכלבו ונו"ב מקילין אבל לדינא החמיר וכ"כ בשעה"צ תקמ"א כ"ו [אא"כ אין מוצא בחנם]

בשעה"צ תס"ח סק"י מביא דשועה"ר אוסר וכ' דיש להקל ע"פ הנו"ב דמיקל אף בחוה"מ

כער"פ

אסור רמ"א סע"ב ומ"מ לדינא אין להחמיר יותר מער"פ דיש מקילין.

מלאכת ארעי

שלא לצורך המועד

אסור

אסור

אסור

מותר בבה"ל ד"ה אגרת. וזה מותר אף בשכר מ"ב ד'

סחורה

אסור

מחלוקת. כה"ח סק"ד והמנהג לחומרא

מותר. בית דוד סי' רמ"ג

לט"ז מותר ולמג"א י"א דמותר רק עד מנח"ק. בה"ל

עשיית בגדים

מותר רק מעשה הדיוט

אסור אבל תיקון מותר אף מעשה אומן

מותר מעשה אומן לצורך המועד

בבה"ל ד"ה לתקן הקיל בכ"ע אבל מהגר"א נ' דדינו כער"פ אחר חצות

כיבוס ותספורת

אסור חוץ מליוצא מבית האסורים וכד'

אסור. וע"י גוי יש להקל מ"ב ה' וז'

מותר מעשה אומן לצורך המועד

לרמ"א ב' מותר [ואף בשכר דניכר שנעשה לכבו"ש]. ולגר"א דינו כער"פ אחר חצות. בה"ל ד"ה ומסתפרין

נטילת צפרנים

מחלוקת בסי' תקל"ב ויש להחמיר

אפשר להקל. מ"ב ה'

מותר

מותר

רצענין

אסור כ"א לתקן לעולי רגלים

לרוה"פ אסור לעשותן מחדש אף לצורך המועד מ"ב ל"א. אבל תיקון מותר

כאחר חצות

דינו כתיקון בגדים

כתיבה

מותר רק לצורך המועד ומעשה הדיוט

דרך לימודו מותר

כאחר חצות

כע"פ אחר חצות [ובשכר אסור]

הושבת שובכין

בדה"א מותר

מותר

מותר

מותר

להושיב תרנגולת על ביצה

אסור

מחלוקת. במ"ב ל"ו

מותר. מאירי

מותר

גריפת הזבל מתחת רגלי הבהמה

לחצר….

מותר להוציאו לאשפה. וכשהבהמה ברפת י"א מ"ב לז

כער"פ

הבאת כלים לבית ומבית האומן

רק כלים שהן לצורך המועד

מותר אף שאינם צורך המועד

מותר

הרכבת דקלים

אסור

אסור ובני יריחו שרו משום דה"א ולרש"י דל"ה מלאכה גמורה

דבר האבד

מותר

במג"א ומ"ב ז' הקילו וכ"מ בערוך וצל"ח נו. וע"ע ריטב"א מו"ק יג. דאסר[1].

מותר

ע"י נכרי

אסור

מחלוקת בשו"ע תס"ח א' ונהגו להקל

צרכי רבים

שלל"צ המועד

מותר מעשה הדיוט

לריטב"א הנ"ל אסור. ולמ"ב הנ"ל מותר דהוי כדה"א

כער"פ

פועל עני

שאין לו מה יאכל

מותר

מותר מ"ב סק"ו וריטב"א מו"ק יג. [אבל ביש לו מה יאכל אסור אף במלאכת אחרים]

מותר להשכיר א"ע לכתחי' [וע' שעה"צ ד' דבדיעבד אם השכיר א"ע ליום מותר אף כשיש לו מה לאכול ע"ש]

צורכי מצוה

מותר לכתוב סת"ם לעצמו אבל לאחרים אסור

כחוה"מ

כחוה"מ

מותר בחנם ואם זקוק לו עתה מותר אף בשכר מ"ב ז' וע"ע מ"ב תרכ"ה לע' סוכה


[1] בבה"ל תס"ח נקט דיש מחלוקת לדינא בין רש"י ותוס' בטעם איסור המלאכה בער"פ אי משום יום הקרבן או מטעם שיהיה פנוי, ונפק"מ ביניהם לענין ער"פ שחל בשבת אי ער"ש אסור והמ"ב הכריע כתוס'. ולכ' יש עוד נפק"מ בנוגע להיתר דה"א דלרש"י וריטב"א שם דהטעם כדי שיהיה פנוי שפיר מובן למה אסור אבל לתוס' דאיסורו מצד יום הבאת הקרבן א"כ א"א שיהיה חמור מחוה"מ. ולכן לתוס' מובן למה דה"א מותר דלא גרע מחוה"מ וא"ש פסק המ"ב לדינא דלא כריטבא.                   אלא שלפי"ז צ"ע למה יש איסור תספורת וכבוס ביום יד. ובשלמא לרש"י מובן דסוכ"ס הוא טרוד אבל לתוס' צ"ע הרי ל"ש חשש שיכנס מנוול. אכן באמת ע"ע צל"ח נ. שאין הכרח כלל לומר דתוס' ורש"י פליגי וא"כ י"ל דלאחר חצות לכו"ע  האיסור הוא רק מטעם יום הקרבת הקרבן. וטעם רש"י נוגע רק לקודם חצות. ומעתה הק"ל לכו"ע למה תספורת אסור בער"פ.

וכעת מצאתי בשש"כ ח"ב ס"ק קמ"ה שהקיל להסתפר לאחר חצות ע"י פועל עני שאי"ל מה יאכל. וקיל מחוה"מ כיון דל"ש הטעם שלא יכנס למועד מנוול. ולדידי צ"ע טובא א"כ למה בכלל נאסר תספורת וכיבוס ואולי באמת צ"ל דכל הנידון רק כשרוצה להסתפר ולכבס אבל אי"ז נחשב צורך המועד. אבל אם ירצה למשל לגלח זקנו לאלו שמגלחין בכל יום דודאי הוי צורך המועד י"ל דיהיה מותר בלי פועל עני. וע"ע אגר"מ לגבי חוה"מ ואף לחולקים מ"מ כאן יקילו.

הארות והערות יתקבלו בשמחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל