לתרומות לחץ כאן

הנפק"מ בין רבה ור"ח בהואיל – מו:

 

 

לרבה אית ליה הואיל

לר"ח לית ליה הואיל

האופה מיו"ט לחול

אין לוקה כ"ז שראוי לאורחין ומ"מ אסור מדרבנן [ר"ן] כדמוכח מזה דבעי ערו"ת וע"ע בה"ל ריש סי' תקכ"ז

לוקה

האופה לגוי או לבהמה

אין לוקה אבל עובר מה"ת על עשה דלכם

לוקה

הטעם דמהני ערו"ת

דמה"ת מהני הואיל [ושרי רק היכי דשייך הואיל]

דצרכי שבת נעשין ביו"ט מה"ת

ההיתר לשחוט מסוכנת

דהתירו לסמוך על הואיל במקום פסידא אף בלא גמר דעתו לאכול

רק בגמר דעתו לאכול כזית

למה אין עושין לחה"פ בער"ש כשחל יו"ט בער"ש

אסור מה"ת דליכא הואיל [אף שיכול לפדות מ"מ לא שכיח תוד"ה ולר"ש, או דע"י מעשה ל"א הואיל. מהרמ"ח]

מה"ת מותר אבל מדרבנן אסרו דשבות רחוקה לא התירו

ולרשב"ג למה נאפה ביו"ט ער"ש

דס"ל הואיל דיכול לפדותו אף דלא שכיח. תוס' שם

דס"ל שבות רחוקה נמי התירו

למה שתי הלחם אין נאפות ביו"ט

משום דלא חזי מיד אחר האפייה [כל זמן שלא נשחטו כבשים]. רש"י אבל בתוס' ד"ה ואי שפי' בענין אחר

דנתמעט מלכם ולא לגבוה

ולרשב"ג למה נאפה ביו"ט

דס"ל הואיל דיכול לפדותו כנ"ל

דלא דרש לכם ולא לגבוה

החורש ביו"ט אי לוקה

אינו לוקה אלא בדלא חזי לכיסוי הדם

לוקה בכל ענין

המבשל גיד בחלב ביו"ט

אינו חייב משום הבערה

חייב גם משום הבערה [אי לית ליה מתוך]

אי עובר בב"י על חלה שהחמיצה

לגירסתנו מו: יש צד דעובר מצד הואיל ואי בעי מיתשיל אבל לרש"י מח. ודאי אינו עובר מטעם זה [אא"כ נסבור טוה"נ ממון]

אינו עובר

אי מותר לאפות עיסה טמאה הטבולה לחלה

לרמב"ח מח. [וכ"פ הרי"ף ותוד"ה רבי] מותר הואיל וכל חדא וחדא חזי לה ולר' שישא בדר"א אינו מוכרח דכאן לא שכיח ליתן חלק מכל

לרמב"ח אסור

ולר"פ אינו מוכרח

אי מותר לאפות עיסת הכלבים כשאין לו נבלה לפייסן

מותר בגמ' ביצה כא. וע' בראשונים שם למה מותר אף מדרבנן

אסור

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל