האם ברכת המוציא פוטרת גם את העוגה , וכן האם ברכת מזונות פוטרת את הלחם? למה נאמר שלכתחילה אין לאכול העוגה בתוך הסעודה של הפת? תשובה:
שלום רב.
לגבי ברכה על עוגות בתוך סעודת פת, יש בזה כמה דעות, והמברך לא הפסיד, אך על עוגה רכה (טארט וכדו') אין מברכים, ועל עוגה ממולאת מבצק פריך (שטרודל וכדו') מברכים לכולי עלמא בורא מיני מזונות אף בתוך הסעודה.
ואם בירך על מיני מזונות אין זה פוטר את הפת, וצריך אחר כך ליטול ידיים ולברך 'המוציא' לפני אכילת הפת. אך בדיעבד אדם שבירך 'בורא מיני מזונות' בטעות יוצא ידי חובה גם על לחם.
מקורות:
ביאור הלכה סי' קס"ח ד"ה טעונים. ביאור הלכה סי' קס"ז סעיף י' ד"ה במקום כמו שכתב הבית יוסף והחיי אדם כלל נח ס"ג, ובאגרות משה או"ח חלק ד' סי' מ' פסק שיאכל רק מעט כדי שלא תהיה הברכה לבטלה ואחר כך יצא לרשות אחרת ויחזור ויברך המוציא.
אם ברך על חתיכת עוגה קטנה המוציא לחם יצא או צריך לחזור ולברך מזונות ?
בדרך כלל עוגה היא ספק פת, כי אין לה את כל כללי פת הבאה בכיסנין, ולכן איןלחזור ולברך.
במידה ובירך על פת הבאה בכסנין לכולי עלמה המוציא לחם מן הארץ האם יחזור לברך מזונות
הגן שלא אכל פת בסעודת שבע ברכות האם יכול לברך אחת משבע הברכות
כן.
אפשר לברך.
איפה אמורים לשמור את הכתובה בבית הורי הכלה או בבית החתן והכלה
זה לא מאוד משנה, העיקר הוא שהאשה תדע היכן זה נמצא ותוכל להשתמש בזה בשעת הצורך. יש קהילות שנהגו שזה בבית הוריה, אבל אני לא בטוח שזה תמיד מוצלח, יצא לי כבר פעמיים לכתוב לאנשים "כתובה דאירכסא" באותן נסיבות, ההורים נפטרו וכשבאו לפרק את הדירה לא מצאו שם את הכתובה של הבת…
ברך על קפה לפני תפלת שחרית בסיום התפלה האם עליו לברך שוב
אני מניח שהסיח דעתו משתייתו, אבל אם לא הסיח דעתו ולא שינה מקומו, בעקרון אין צורך לברך, שיעור עיכול הוא דין בברכה אחרונה ולא בברכה ראשונה.
השאר תגובה