אדם שהזמין עבודה, ולאחר שנעשתה מסרב לקבלה

שלום הרב,

הנני אומנית. אדם הזמין אצלי יצירה, מאוד אהב את היצירה ושמח על שהיא לטעמו. הבטיח לבוא לקחתה ולשלם בעבורה. מכיון שהוא לקוח שלי, לא מצאתי צורך לקחת מקדמה. אחרי הבטחות לבוא לקחתה, אתמול הודיע כי לא יוכל לקחת אותה.

תוכל לייעץ לי כיצד עלי לנהוג?

אשמח לדעתך

תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

סליחה על האיחור במתן התשובה

אינני יודע באיזו עבודה מדובר וכיצד נהוג או מוסכם בעבודה המדוברת. אם הלקוח רשאי להחליט אם לקבל את העבודה או לא, הרי הוא רשאי (מבחינת דיני ממונות) לסרב לקבל את העבודה גם לאחר שהסכים לקבל, כיון שעשית את העבודה לפני שאמר לך שהוא מרוצה ולא לאחריו, כך שלא הפסדת כלום מהאמירה שלו.
אבל אם נהוג שהוא יכול לדרוש שינויים קטנים, אבל הוא חייב לקבל את העבודה, הרי הוא חייב לקבל את העבודה ולשלם עבורה.

מקורות:

פשוט שלאחר גמר העבודה אין המזמין יכול לחזור בו. באמצע גמר העבודה יש מקרים שיכול לחזור בו ולשלם פחות, עיין שו"ע חו"מ סי' שלג סעיף ד.

יש מקרים שהאיסור לחזור לאחר שהעבודה נעשתה הוא מצד 'דינא דגרמי' ולא מצד שכירות פועלים (נפקא מינה: אם החיוב מצד דינא דגרמי יש לשלם את ההפסד בלבד ואם החיוב מצד שכירות פועלים יש לשלם גם את הריווח), עיין נתיבות שם ס"ק טו. אבל במקרה זה כנראה שלא מדובר בהשבחת חפץ מסוים, אלא בעבודה גרפיקאית וכדו' שלא שייך דין זה ובפרט אם העבודה לא שווה אלא למזמין וממילא החיוב לשלם הוא מדין שכירות פועלים ולא מ'דינא דגרמי'. עיין חושן אהרן אבני חושן סוס"י שלט באר משה חו"מ סי' וחושן אהרן סי' שלט ס"ו: ועיין בקצוה"ח שהביא בשם תשובת הרא"ן ששון על אחד שצוה לסופר שיכתוב לו כתובה והסופר כתבה וחתמה אם עובר בבל תלין, וכתב שאינו עובר, ע"ש בטעמו דהכא קנה בשבח כלי, והוה כמכירה. טעם הזה אינו מובן דאטו גוף הנייר נשבח בכתיבת הכתובה עליו, אדרבה עצם הנייר עוד נתקלקל ע"י הכתיבה, דמעיקרא כשהיה חלק עומד לכתוב עליו לכל הצריך, ועתה לא יוצלח עוד למלאכה לגבי אחרים, כ"א לגב בעל הזה שהוא צריך לו, אבל לאדם אחר ליכא בזה שום שבחא, ולא שייך כלל לומר שהאומן קנה זה, כיון שאין בזה שום שבח. וראיה לזה דבכתיבה על נייר לא שייך אומן קונה בשבח כלי, ממשנה בגיטין כב: הכל כשרין לכתוב את הגט אפי' חש"ו, ואי בכה"ג אומן קונה בשבח כלי, והחש"ו קנה הגט, היכי מצי תו להקנות לבעל, הא לאו בני אקנויי הם, וכמו שהקשה הפנ"י באמת, אע"כ דבכתיבה על הנייר לא שייך דקונה בשבח כיון דלגבי אחרים ליכא שבחא… אפי' אם הנייר של הסופר, נמי לא שייך מכירה בזה, דהמעות שהושוה עמו ודאי לא בעד הנייר לחוד, דמה שוה הוא ובודאי דעיקר השכר הוא בעד טירחת הכתיבה, וכיון דלא שייך קונה בשבח, פשוט דעובר בבל תלין, כן נלע"ד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל