המוצא חמץ בביתו ביו"ט – ו.
החשש של שמא יבוא לאכלו
מחייבו
חמצו אחר ביטול [לתוס' ב.]
לבער את החמץ
חמצו של נכרי
לעשות בפניו מחיצה כל ז'
וכן חמצו שמכר לנכרי [בסי' תמ"ח ג']
לח"י דינו כנ"ל אבל לכמה אחרונים במ"ב סקי"ב צריך להוציאו מרשותו
מצא חמצו ביו"ט או בשבת
לכפות עליו את הכלי
ההולך בשיירא – ו.
ההולך בשיירא
לאביי
לרבא
תוך ל' יום
זקוק לבער
רק בדעתו לחזור דבאין דעתו לחזור אין לחוש שמא יבו"ל או שלא יבטל יפה ויחזור בו מהביטול ע' רע"ב כיון שלא יראה את החמץ בפסח.
אף באין דעתו לחזור
[דלא פלוג]
קודם ל' יום
