לעולם ידבר אדם בלשון נקיה – ג.
לשון נקי ומבורר
במקום
אשר איננה טהורה
הטמאה
ובשאר מקומות נקט טמא שילמד לתלמיד לשון קצרה
אשר לא יהיה טה[ו]ר
טמא
ע' מהרש"א דלשון נקי ארוך ולשון מגונה קצר שווין וע"ע ר"ן מש"כ בזה
בלתי טהור הוא כי לא טהור
טמא
אע"פ שע"י שנקט לשון נקיה נצרך להאריך עוד ולומר כי לא טהור להודיע שהיה טמא ממש ולא רק טבול יום
באשה זבה קראו מושב
מרכב
ומ"מ במקום שמפחדת אפשר לכתוב רכיבה באשה דאז אורחא בהכי או כשהתיבה קצרה יותר
ותבחר לשון ערומים
אפילו בדרבנן במשנה וגמרא דערומים בוחרי לשון
ודעת שפתי ברור מללו
אפי' במילי דעלמא
