לתרומות לחץ כאן

איסור ממרח במשחה

בהמשך לתשובה בענין שימוש בג'ל בשבת

ידוע שיש סוגים שיש בהם ממרח כמו משחה על הגוף, ויש סוגים שאין בהם ממרח כמו שמפו או אמה, ויש כאלו שנתנו מודד לדבר אם תשפוך את הנוזל על צלחת אם זה נשאר באותו מקום הוי ממרח, ואם זה מתפשט זה נקרא נוזלי ואין בזה ממרח. וכאן באתר ראיתי דאם זה יוצא מהאריזה ללא לחיצה הוי נוזלי, ואם צריך דחיקה על השורפרת הוי סמיך.
וקשה לי על זה שהרי כתב המגן אברהם (סימן שטז ס"ק כד) ד'רוק' על גבי ספסל מותר למרחו, והקשה המ"א ע"ז וז"ל: וצ"ע דליתסר משום מירוח עצמו, וי"ל דממרח לא שייך אלא כשכונתו שיתמרח דבר ע"ג חבירו אבל הכא רוצה שיבלע בקרקע. וכן בפרי מגדים שם כתב: משמע ברוק נמי שייך מירוח אם רוצה להשוות ולהניח שם על גבי מכה וכדומה. ע"כ. ותמוה שהרי רוק אינו סמיך יותר משמפו נוזלי ואדרבה הוא נוזלי יותר מהם, ומבואר דבכל גווני אסור למרח אף בדבר נוזלי.
ועוד קשה לי על המבחן שכתבתם דאם יוצא מעצמו מותר, והשאלה היא תוך כמה זמן? דהמוצר הנקרא 'ג'ל סיכה' אינו יוצא מייד ולאחר זמן רב יוצא מעצמו, והשאלה היא מה המודד לכך.
תודה רבה

תשובה:

שלום רב.

ראה בארחות שבת פרק י"ז הערה מ' שהאריכו לבאר דין זה של ממרח ברוק, וכתבו לומר שהכוונה היא כאשר הרוק מעורב בעפר על גבי קרקע ולכן שייך בזה ממרח, והוכיחו מדברי פוסקים רבים שלא שייך בדבר נוזלי ממרח (שמן, סבון נוזלי וכדו').

ועי' שם עוד בהערה כח שיש מקום ללמוד מברי המגן אברהם שציינת שגם במשחה אין איסור כאשר משתמש עם המשחה לצורך הכנסתה לגוף ע"ש. וראה גם בספר נועם שבת על הלכות ממחק וממרח (להרב אליהו קליקשטיין) שהאריך מאד להוכיח שאין בכל משחה דין ממרח כלל, וכך הובא בשש"כ פל"ג הערה נ"ז בשם החזו"א שאין ממרח כלל בגוף האדם ע"ש.

וגדר זה שכתבנו שכאשר הנוזל יוצא מעצמו נחשב נוזלי שמענו כך מכמה מורי הוראה והכוונה היא שיוצא מצעמו בזמן סביר, המדד בכך הוא שמכיון שיוצא מעצמו מוכח שהוא דבר רך ונוזל ואינו קשה ועב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל