עילוי נשמה לאחר שנת האבל.

אשתי נפטרה לפני למעלה משנה.

במהלך שנת האבל קיימנו שיעורי תורה מדי שבוע ושבוע ומדי חודש בחודשו.
המשכתי בכך גם לאחר שנת האבל אולם נתקלתי בביקורת מהסביבה.
טענתם היתה כי עיקר עליית הנשמה היא בשנה הראשונה שלאחר הפטירה וכי אין משמעות רבה לעיסוק בפעילות לעליית הנשמה לאחר מכן.
טענה שניה היתה כי העיסוק הרב שלי בהנצחה ובפעילות עילוי נשמה של אשתי אינו מאפשר לי לפנות מקום בלב לקשר חדש ,להתחתן ולבנות מחדש את חיי.
אשמח לשמוע מה עמדת ההלכה מול טענות אלה.
בברכה.

תשובה:

שלום רב.

אכן ודאי יש מעלה גדולה בשיעורי תורה לעילוי נשמה בשנה הראשונה. אולם אין כל ספק כי שיעורי תורה לעילוי הנפטרים הוא תמיד מעלה מיוחדת. וחשוב מאד להתמיד בשיעורים אלו, הן בגלל מעלת החיים, שזו ודאי מצוה גדולה עבורם, וכמובן שזה מועיל הרבה לנשמת הנפטרת, למרות שכבר חלפה שנה מיום פטירתה.

יחד עם זה חשוב לומר, כי פעילות זו אינה צריכה להפריע לך במשימה החשובה המוטלת עליך לשקם ולבנות את המשך חייך.

הרבה הצלחה

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל