שלום,
כאשר היה ניעור כל הלילה ואין מי שיוציא אותו בברכות,
מה יכול לברך?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב.
כאשר היה ניעור כל הלילה ואין מי שיוכל להוציאו בברכות, יעשה צרכיו ואחר כך יטול ידיו, ויברך 'על נטילת ידים' ו'אשר יצר' כמו כן יכול לברך את שאר הברכות הקצרות 'אשר נתן לשכוי בינה' ואילך, אך לא יברך את הברכה האחרונה 'המעביר שינה'. ואם ישן ביום למעלה מחצי שעה יכול לברך גם ברכות התורה.
מקורות:
משנה ברורה סי' מ"ז ס"ק כ"ח.
לכבוד הרב,
במחילה מכת"ר, הרי הכרעת המשנה ברורה בזה היא ליוצאי אשכנז בלבד, וכמבואר בשו"ע (סימן ד' סעיף י"ג) בזו הלשון: "אם היה ניעור כל הלילה, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית וכו' והרמ"א בהגה שם: ויטלם בלא ברכה. והרבה אחרונים (שערי תשובה, החיד"א, הרב עובדיה זצ"ל ועוד) סוברים כדעת הרמ"א שיטול בעלות השחר בלי ברכה. והרי כלל בידינו שספק ברכות להקל, ובפרט במקום בו המחבר כותב במפורש שיש להסתפק. וכן נוהגים בני ספרד, כשנשארים ערים כל הלילה, ליטול ידיים בעלות השחר בלי ברכה. וידוע שיש מגדולי הפוסקים (הגר"א במעשה רב, ערוך השולחן ועוד) שסוברים שצריך ליטול ידיים עם ברכה, והכרעת המשנה ברורה היא להתפנות ולדעת במקומות המכוסים ואז לברך על נטילת ידיים ואשר יצר. אמנם פשוט הדבר הוא שדין זה הוא ליוצאי אשכנז בלבד ולא ליוצאי ספרד.
לא הבנתי היכן מצאת מי שחולק על המשנה ברורה שכאשר הוא עושה צרכיו לפני התפילה הוא מחוייב בנטילת ידים עם ברכה. דברי השו"ע אמורים כשאינו עושה צרכיו.
בס"ד
זו לשון ההלכה ברורה (סימן ד' סעיף מ"א): "אם נשאר ער כל הלילה, נכון להחמיר שיטול ידיו אחר עלות השחר שלוש פעמים לסירוגין, כמו בכל יום. אולם לא יברך בשם ומלכות ברכת "על נטילת ידיים",מפני שספק ברכות להקל. ואפילו עשה צרכיו בבוקר, או נגע במקומות המכוסים, או טינף ידיו, לא יברך בשם ומלכות ברכת "על נטילת ידיים". עכ"ל. ובירור הלכה (שם, ס"ק י"ט) הסביר, שטעם המשנה ברורה הוא משום ספק ספיקא, שצירף את הספק האם צריך ליטול ידיו אם היה ער כל הלילה, וספק שני אם צריך ליטול ידיו עם ברכה בכל פעם כשיוצא להתפנות, כדעת הרבה מהראשונים, כמבואר בבית יוסף סימן ז'. וידוע, שלא מהני ספק ספיקא בברכות (כמבואר בשו"ת יחוה דעת חלק ה' סימן כ"א בהערה) ולכן, אין לברך על נטילת ידיים בבוקר אפילו אם עשה צרכיו או נגע במקומות המכוסים. וכן פסק אחיו בילקוט יוסף (סימן ד' סעיף ח') וכתב במפורש שהספרדים לא נוהגים כדעת המשנה ברורה בזה. והביא עוד (בהערה שם) שכן פסק במאמר מרדכי (ס"ק ח').
השאר תגובה