שלום וברכה, אישתי ואני נישאנו ב"ה לפני שנה. אני משרת בצבא שנתיים ונשארה לי עוד שנה אחת. בעקבות זה ביקשנו מהרב שלנו שיתיר לנו לדחות כניסה להריון כיוון שזה יהיה מאוד קשה לאישתי לגדל תינוק לבד בבית ובנוסף אני מש לא מרוצה שזה יהיה ככה אני רוצה להיות בבית שנולד תינוק. הרב התיר לנו לתקופה של מקסימום שנה. שאלתי היא כזאת- האם אנחנו יכולים מבחינה הלכתית לחכות עם ההריון עוד? וגם בכללי, האם זוג שמתחתן יכול להחליט מתי הוא רוצה להיכנס להריון או שיש ציווי מהתורה שזה יהיה מיד אחרי הנישואים? אשמח לבירור בעניין הזה… תודה רבה! שי.
תשובה:
שלום וערב טוב
מצווה מוטלת על האדם "פרו ורבו" והיא למלא את העולם וליישבו.
מצווה זו היא המצווה הראשונה שבתורה,ויש בה ערך מיוחד המתבטא בהלכה (למשל: שחרור עבד שחציו כנעני, שחובה לשחררו לקיום פריה ורביה, אעפ"י שבעלמא המשחרר עבדו הכנעני עובר בעשה).
מתוך העמדת הנביא מצווה זו כאידיאל אלוקי וייעוד אנושי מרכזי, כמאמר הנביא: "לא תוהו בראה לשבת יצרה". מצוווה זו כחובה, אשר המבטלה ביטל מצוות עשה, קיימת בכל אשר אין לו עדיין בן ובת.
עם זאת, מאחר ומצווה זו, קיומה נעשה על ידי ישוב העולם הטבעי כדרך כל הארץ, שמחזר האדם אחר אבידתו עד שימצא את האשה אשר תישר בעיניו, – חציו האבוד המתוקן לו מאת הבורא.
ולא נאמר לאדם להינשא על כל פנים מכל אשר תמצא ידו, והעיקר שיהא זריז להביא ילדים..
מתוך כך נכון הדבר שגם הזוג הנשוי יביא בחשבון את המכלול הנדרש לשם קיום הנישואין והצלחתם, שרק מתוך מצוות הנישואין על מכונתם נצטווינו בפריה ורביה.
אכן חבל דק מפריד בין שיקולים עניניים ורצויים לבין שיקולי אגו, חוסר אחריות או העדר תפיסה של תפקיד במערכת הנישואין, וכן יתכן שהזלזול בערך המצווה יצור קושי מדומה ו"צורך" למראית עין – במניעה ארוכה.
ולכן הנכון לפנות למורה הוראה, ועדיף כזה המכירכם, ולהציג בפניו את מגוון השיקולים,
וניתן גם לצרף דעה מקצועית לפי מצבכם המיוחד, אם ישנו. ועפ"י שקלול מכלול הנסיבות, האילוצים הצרכים והרצונות, תיקבע לה הלכה למצווה, היתר, רשות,או איסור.
בברכת הצלחה מרובה
הרב אלעזר וולך
יועץ נישואין
0548418686
