בעל חברה [להלן "ראובן"] לווה ממני ומאחרים כספים רבים לצורך השקעה בחברה, וכמובן שהציג מצגי שווא שהחברה רווחית ומצליחה ויכולת ההחזר גבוהה, למפרע התברר שמדובר בנוכל שידע מראש שאין ביכולתו/בכוונתו להחזיר את הכספים.
לאחר תקופה קצרה ראובן הפסיק לעמוד בהחזרי התשלומים(הצ'קים חזרו, חשבון מוגבל וכו') באותה תקופה חמיו של בעל החברה [להלן "שמעון"] הכניס אדם חיצוני נאמן וישר בעל חסד גדול וכו' וכו' [להלן "לוי"] ע"מ שישקם כביכול את העסק/החברה ויחזיר לנושים את כספם, שמעון ולוי הבטיחו לי שתוך תקופה קצרה כל החוב יוחזר, בתקופות הראשונות ראובן הפנה אותנו ללוי באומרו שלוי כרגע מנהל את כל הענינים ונדבר אך ורק איתו, ואכן לוי היה נחמד והבטיח שעוד חודש חודשיים מחזיר את הכסף וכו' וכו' במשך הזמן הוא התחיל להתעלם, לא לענות לטלפונים, לטרוק טלפונים וכו' וכעת לוי בכלל מתכחש לכל העניין.
במשך תקופה זו (קרוב לשש שנים) לוי פעל להבריח את כל הנכסים של ראובן (וילה גדולה, מכוניות פאר, תכניות חסכון, מניות וכו') וכן את החברה שבבעלות ראובן {יחד עם נכסי הנדל"ן של החברה} ושבעבורה ההלוואות ניתנו, כרגע החייב עדיין חי בפאר וראוותנות והחברה ממשיכה להתנהל ולהרוויח כספים רבים, אך החברה לא רשומה על שמו, למעשה כרגע אין מאיפה לגבות הכסף על אף שיש המון כסף.
בראיית הדברים למפרע התברר שכל מטרתו של לוי הייתה עסקית טהורה לקבל לידיו בשותפות חברה עם חובות תוך הבטחות שיחזירו מייד את הכסף אך במשך השנים לטשטש את זהות הבעלים. ולא כפי שהציגו לנו אותו מלכתחילה כאיש חסד שמטרתו חסד.
פניתי לשמעון בטענה למה הוא הכניס את לוי והציג אותו בצורה כזאת שכיבכול מטרתו לעזור ולהחזיר את הכסף ובסוף הוליך שולל את כולם, שמעון ענה שכוונתו הייתה טהורה והוא אכן הכניס את לוי לעניין במטרה להחזיר לכולם את החובות, אך לוי מעל באמון ולא עשה את מה שהתחייב לעשות.
השאלה שלי האם יש סיכוי לתבוע את שמעון מכיוון שהוא זה שהביא את לוי שפעל להבריח את כל הנכסים ולמעשה אך ורק בגלל שמעון אין כרגע מאיפה להוציא את הכסף.
אציין ששמעון זכה בסכום כסף גדול מאד מאד כך שיש מאיפה להוציא את הכסף במידה ויחוייב.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה
אני לא רואה סיכוי שבית הדין יחייב את שמעון או את לוי.
מקורות:
עיין בשו"ע חו"מ סי' קז סעיף ד ובנו"כ שנחלקו הפוסקים אם המוכר קרקע או מטלטלין כדי להבריח מבעלי חובות חייב על כך שקלקל שעבודו של חבירו. במקרה זה התביעה אינה על המוכר אלא על מי שסייע לו, ואפילו המסייע לגנוב ממש פטור מדיני אדם ונחלקו הפוסקים אם חייב בדיני שמים (עיין עלון המשפט גליון 22 עמוד ג).
בנוסף לכך, אני מניח ששמעון יטען שכוונתו לטובה, ואפילו לוי יטען שאם יהיה לראובן מנוחה מהנושים יוכל בהמשך לפרוע את החובות ולכך התכוון.
לענ"ד המסייע חמור יותר מהמוכר, כיוון שהראב"ד לומד שאפילו חכמים שפוטרים מזיק שעבודו של חבירו מחייבים מדין גרמי כשעושה נזק בדבר של חבירו, שמזיק שעבודו של חבירו עושה נזק בדבר שהוא שלו ולחבירו אין בו אלא רק שעבוד ולכן לחלק מהדעות פטור, אבל אם אדם אחר יזיק שיעבודו של חבירו אפילו הפוטרים יחייבו כאן מדינא דגרמי.
ובתוס' כתבו לגבי מזיק שעבודו (לא כמו במקרה דנן שהיו עוד מעורבים) שאפילו מאן דפטר בדינא דגרמי מחייב במזיק שעבודו [גיטין מא.] והמאירי כתב שמזיק שעבודו של חבירו חייב יותר מגרמי כיון שמזיק ומפחית עיקר הממון בידיים [ב"ק לג:]
השאר תגובה