שלום רב,
אני בא ממשפחה ששורשה יהודי מספרד שהתנצרו על פי אינקוויזיציה. ב"ה עברתי גיור בארץ ובנית בית בארץ ישראל. יש לי קשר עם אנשים בברזיל שגם יש במשפחותיהם שורש יהודי ספרד והיום לומדים תורה ורוצים לחזור לדרכי אבותינו.
ועל הנושא יש לי כמה שאלות:
1 – מה הדרך לתשובתם?
2 – הם יכולים לבנות בתי כנסת שלהם?
3 – יכולים לשמור מצוות?
תשובה:
שבוע טוב.
צאצאי אנוסי ספרד הם מוחזקים כגויים, וכמעט ודאי שאין בזה ספק שאין הם יהודים על פי ההלכה למרות שאכן הם צאצאים לעם היהודי. אולם מאחר שהם צאצאים לעם היהודי, ומרגשים עצמם ככאלה, יש ענין לקרבם, אבל אך ורק אם יש להם מטרה לעבור גיור כהלכתו בסופו של תהליך.
אם אכן כך הוא המצב, יש לנהוג בהם כאנשים שרוצים להתגייר, ומותר להם לקיים מצוות (כמובן, בנתיים לא את כל המצוות). לגבי בניית בית הכנסת, הדבר בעייתי, אולם ודאי שלא כדאי לצרפם לקהילה יהודית קיימת כדי שלא יטעו חלילה אחרים בהמשך ויחשבו אותם ליהודים עוד לפני שערכו להם גיור כדבעי.
מקורות:
מעניין לראות בפוסקים הקדומים, שחיו בתקופת גירוש ספרד או מעט לאחריה, וניתן לראות בתשובתיהם התייחסות ליהדותם של אנוסי ספרד שנשארו בספרד.
בשו"ת מהרי"ט דן בהרחבה בענין, וכך כתב: "ועוד יש לי לצרף לזה טעם אחר לומר דספיקא הוו ולא אזלינן בהו בתר רובא הואיל ונשתקעו בזרותם שם מאה ועשרים שנה ורובם ככולם אעפ"י שיודעים שישראלים הם וכופרים בע"ז, מ"מ כל איסורי תורה נעשה להם כהיתר אם בחשבם שהם אנוסים בכך והסיבה לא להוריד דת משה ויהודית פן יהיו למאכולת אש, ואם מפני שאין להם ידיעת בית רבם בנים יולדו לא היה להם ממי ללמוד ובפרט איסור זרה דלא כתיבה בהדיא ואני ראיתי אנשים כשרים ויודעים שבאו משם מקיימים שם מצות כפי מה שהיו מבינים במקרא מעצמם ומקצתם מסרו עצמן בסכנה למול את עצמן בארצות אויביהם והיו עכשיו דווים ומתאוננים על איסור זרה שנכשלו בה תדיר לפי שלא ידעו לו איסור מן התורה בחשבם שלא לקו על בנות מדין אלא בעון פעור ולא תתחתן בם בז' אומות מיירי ולא משמע להו כי יסיר לרבות כל המסירים כדאמרינן בס"פ האומר".
"והואיל ואינם נזהרים מאיסור עכו"ם האיך נחזיק את בניהם בחזקת אחוה לומר העמיד את אביהם בחזקת כשרות שלא נשאו עכו"ם דשכיחא להו והוו רובא דעלמא והני לית להו חזקה. וגם לא אזלינן בתר רוב לוקחי נשים שאינן נושאים מהם שלא מחמת איסור נמנעים אלא מדאגה מדבר פן תגלו מסתורין שלהם ובספק הם עומדים וצא וחזור אחר אמותיהם מהיכן הם".
וצריך לזכור, כי דברים אלו נכתבו לפני יותר 400 שנה, ומה נאמר היום? לאחר כל כך הרבה שנים שנשארו שם בלי לדעת כל ידע על היהדות? וכי יש ספק בזה שלא התערבבו עם הנכרים המקומיים?
יחד עם זה, מאחר שהם מזרע ישראל, ומרגשים עצמם כצאצאים לעם היהודי, בודאי יש ענין לקרבם, אם יש בדעתם לעבור גיור כהלכתו. (ראה שו"ת אגרות משה ח"ט אבה"ע סי' א').
