לתרומות לחץ כאן

האם קבלת שבת על ידי הבעל מחייבת גם את האשה

בעל שקיבל עליו שבת מפלג המנחה בציבור האם אשתו יכולה לקבל שבת יותר מאוחר כדי לפתוח לו הדלת חשמלית ביפנים בחזרתו מבית הכנסת או היא נגררת אחריו בקבלתו שבת. תשובה לספרדי.
תזכו למצוות. מפאריש

תשובה:

שלום רב.

אם מנהג רוב בני המקום לקבל שבת בפלג המנחה, גם האשה נגררת אחרי הציבור ואינה יכולה לעשות מלאכות אחרי זמן זה. אם אין זה מקום שבו רוב הציבור מקבל שבת בפלג המנחה, ובעלה בחר לקבל שבת בפלג המנחה נחלקו בדבר האחרונים, ולמעשה לבני אשכנז יש מקום להחמיר בזה, אך החזון עובדיה כתב להלכה להקל בזה וראה במקורות באריכות הדברים

מקורות:

כאשר כל הציבור מקבל שבת נפסק בשולחן ערוך סי' רס"ג סעיף יב ובערוך השולחן שם סעיף כב כתב שגם בני הבית נגררים אחר רוב הציבור.

אמנם כאשר הבעל התפלל בבית כנסת שרק בו מקדימים את קבלת השבת, האריכו האחרונים לדון האם האשה נגררת אחריו, דבאשה המדליקה נרות ומקבלת שבת מבואר להדיא ברמ"א שם סעיף י' שאינם נגררים אחריה, אך יתכן שדווקא אשה אינה גוררת את בני ביתה כיון שאין היא עיקר הבית אך בעל הבית גורר את הציבור אחריו, ובערוך השולחן שם הסתפק האם האשה נגררת אחר בעלה או לא ע"ש אך נראה שם שעיקר ספיקו הוא כאשר הבעל נגרר אחרי הציבור שס"ל שאין שייך בזה גרירה לגרירה, אך כאשר הבעל מקבל בעצמו שבת בתפילה יתכן שכן נגררת אשתו אחריו (וגם בענין גרירה לגרירה הובא בספר הלכות שבת בשבת שדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היתה שאין זה נחשב גרירה לגרירה אלא גרירה אחת אחרי הציבור). ובפרי מגדים (במ"ז רסג,א) כתב שהטעם שאין נגררים אחרי אשה שמדליקה נרות מפני שהדלקת נרות אינה גוררת את הציבור, אך בתפילה המיעוט נגררים אחרי הרוב, ואם כן לדבריו מבואר שכאשר הבעל מתפלל בפלג המנחה לכאורה האשה תגרר אחריו. וכן פסק בשו"ת שבט הלוי חלק ז' סימן ל"ה שכל בני הבית נגררים אחרי בעל הבית ע"ש, וכן הביאו הפוסקים מדברי המקור חיים בסי' רסג סעיף יז שכתב שכל בני הבית נגררים אחרי בעל הבית מדין 'לא יעשה כל מלאכה אתה ובנך' וכו'. ובשתלי זיתים רסג,כב הסתפק בשאלה זו.

ובאגרות משה או"ח חלק ג' סימן ל"ח האריך בזה והוכיח שאין היא נגררת אחריו, אך כתב שאולי אפשר לאסור לה לעשות מלאכות לצורך בעלה מדין 'וינפש בן אמתך' ע"ש, וכן כאשר הבעל שייך לקהילה שבה נוהגים לקבל שבת מוקדם האשה גם נגררת אחרי הקהילה הזו. ובשו"ת באר משה חלק ב' סימן טז חילק בין מקום שמתפלל רק בקיץ מוקדם שאז אין האשה נגררת אחריו, לבין מקום שמתפלל דרך קבע מוקדם שאז נגררת אחריו. וכן חילק בתשובות והנהגות חלק ג' סימן פה

אמנם בחזון עובדיה שבת א' עמוד רפח כתב שאין האשה נגררת אחרי בעלה בזה והוכיח כן מכמה פוסקים וכן כתב בשו"ת מהר"י שטייף סי' מ"ב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל