האם מצוה בו יותר מבשלוחו גם בקידוש בערב שבת?
כלומר האם אורח עדיף שיעשה קידוש בעצמו על היין ועל הפת ולא יצא ע"י המארח?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב.
נחלקו האחרונים בדבר זה, יש הסוברים שבדבר שיוצא ידי חובה מאחר (מדין שומע כעונה) אין בזה ענין של מצוה בו יותר מבשלוחו ובפרט כאשר כנגד זה מרוויחים המעלה של 'ברב עם', ויש הסבורים שגם בזה אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו.
מקורות:
בשולחן ערוך סי' רע"ג סעיף ו' כתב שיכול לצאת בקידוש מאחר אם נתכוין לצאת והמשמיע נתכוין להוציא, ובתוספת שבת שם סק"י כתב שלא קפדינן בזה על מצוה בו יותר מבשלוחו כיון ששומע כעונה נחשב כאילו עשה זאת בעצמו. אמנם בעולת שבת שם כתב שאף על פי שיוצא יד"ח מאחר אך יש עדיפות שיקדש בעצמו משום מצוה בו יותר מבשלוחו, וכן כתב הפרי מגדים במ"ז סוף סימן רז, ויתכן שנחלקו בגדר שומע כעונה אם זה ממש כהעונה או שזה רמה פחותה ממנו. ובמשנה ברורה סי' רי"ג סק"ג ובסי' רח"צ ס"ק ל"ו ובעוד מקומות מבואר דס"ל דעדיף דינא דברוב עם מדינא דמצוה בו יותר מבשלוחו ע"ש. ויעוי' עוד בשו"ע הרב סי' רי"ג סעיף ו' שכתב שעדיף ברוב עם אך לא ניתן לחייב אדם לצאת ידי חובה מאחר כאשר יכול לקיים המצווה בעצמו ולא על ידי שליח. ועי' עוד בערוך השולחן סי' רע"ג סעיף ו'.
