שאלה למעשה: זוג גויים זקנים שאינם ברי הולדה התגיירו, האם יש להפרישם זה מזו לג' חודשים. כי בשו"ע אבה"ע סי"ג לא מחלק בזה. הח"מ מסתפק והדג"מ מיקל בזה לגמרי – האם כן הוא להלכה לפועל?
תודה על הענותכם.
תשובה:
שלום רב.
כפי שצינת נפסק שם בשו"ע (סעי' ה'): "שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתין. ואפילו גר ואשתו עובדי כוכבים שנתגיירו, מפרישין אותם צ' יום, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה". ואכן בח"מ שם הסתפק בשאלה שנשאלת האם גזרו חז"ל גם במקום שלא שייך הטעם, משום שאין הם בני הולדה ואין מה להבחין בין זרע קודש לזרע פסול, והצד שגזרו חז"ל גם במקרה כזה, כמו שמצינו בגרושה ישראלית שלעולם צריכה להמתין ג' חודשי הבחנה אפילו אם היא כבר אינה בר הולדה כמבואר שם סעי' א'.
למעשה, ראה במשנה למלך (פי"א מגירושין הכ"א) שדן במקרה שהגיורת היתה מעוברת בעת שנתגיירה אם צריכה להמתין ג' חודשי הבחנה, וכתב: "ולדידי חזי לי דאינה צריכה דכל דבר דליכא למיחש משום היא גופה דומיא דגר וגיורת דאיכא למיחש שמא מעוברת היא ואתו לידי תקלה בהא הוא דמצרכינן להמתין אבל במקום דלא נפיק מינה חורבא לא גזרינן דומיא דקטנה דעלמא דמילתא דלא שכיח לא גזרינן ועוד במילתא דליכא גירושין ונשואין לא גזרינן כ"כ דלא אתי לאחלופי באשה דעלמא ולא גזרינן בקטנה ואיילונית אטו שאינה קטנה ואיילונית אלא בדאיכא גירושין לזה וקדושין של אחר ולזה יש בו בנותן טעם במ"ש לפנינו ודוק". א"כ לדבריו בודאי שזקנה שגם בה אין טעם הגזירה אין סיבה לגזור גם עליה. והביא את דבריו להלכה בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רד). ראה עוד בשו"ת יביע אומר (ח"ט אבה"ע סי' יז אות ג).
א"כ בהצטרף גם דעת הדגול מרבבה שהבאת בודאי שאין טעם להחמיר עליהם ולהקשות עליהם, מאחר שאין ספיקו של החלקת מחוקק מוציא מידי ודאי של האחרונים הנ"ל. בפרט שהשאלה היא גזירה דרבנן, ואינו איסור דאורייתא, מה גם שידוע הכלל כי בכל מקום שיש ספק בגזירה אנו הולכים אחר עיקר ההלכה ואין מקום לגזור עליהם ולהפריש אותם ג' חודשי הבחנה.
הרבה הצלחה!
הכוונה שיכולים להינשא זה לזה מיד אחרי כיון שכידוע אין צורך בספירת ז' נקיים בגיורת.
אכן כן. הם יכולים להנשא מיד.
השאר תגובה