מהו מקור האיסור (אם יש) שלא להעיר אדם המכונה בפי העולם 'גזל שינה' (למשל בישיבה כשהאחד כבר ישן והשאר שנכנסים מאוחר יותר עושים רעש)?
תודה רבה!!
תשובה:
הרבה מהפוסקים האריכו בענין איסור 'גזל שינה' ומקורו, והעולה מן הדברים שאין זה איסור מדין 'גזל' אלא מדין 'ואהבת לרעך כמוך' או מדין אונאת דברים שאסור לאדם לצער את חבירו. ובשם החפץ חיים הובא (בספר החפץ חיים ופעלו חלק ג' עמוד ק"ה) שהמעיר את חבירו משנתו גוזל ממנו את מנוחתו וזה גזל שאין לו השבה.
מקורות:
ראה בשו"ת שבט הלוי חלק ז' סי' רכ"ד שנשאל בדבר מקור איסור זה וכתב בתחילה שאין איסור גזל אלא כאשר גוזל חפץ שהגזל ישתמש בו, אך גזל שינה הוא רק מבטל תועלת מחבירו, אך אח"כ הביא מקור מגמרא בברכות ו,ב שיש גזילה בברכת שלום כלשון הפסוק 'גזלת העני בבתיכם'. ובשו"ת משנה הלכות חי"ב סי' תמ"ד האריך ג"כ בענין זה והביא מקור בדברי התוספתא ב"ק פ"ג ה"ז שיש שבעה מיני גזלנים וחלק מהם אינם בנקיטת חפץ ולכן אף שאין מוזכר שם גזל שינה אך מוכח ששייך בזה דין גזילה. וראה גם בתשובתו לבעל השבט הלוי בענין זה בחי"ד סי' קצ"ט. ובפתחי חושן הלכות אונאה פט"ו הערה ג' האריך בענין זה והביא מקורות שהאיסור הוא מדין אונאה ומדין 'ואהבת לרעך כמוך' והאריך בהרבה פרטי דינים בענין זה. ובשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א הובא בדרך שיחה עמ' ק"ז שאמר שגזל שינה הוא חידוש של בעלי המוסר והוא רק ענין של חסד ומדין 'ואהבת לרעך כמוך'.
