בס"ד
אדם נתן לחברו חודשיים לפני חג הפסח 10 ק"ג עוגיות חמץ, שימור אותן עבורו עד שיחזור שבוע לפני הפסח.
החבר שמר בנאמנות, אולם החבר המפקיד לא חזר אלא שעה אחת לפני התקדש החג. לשאלתו היכן העוגיות ? ענה השומר שהוא שרף אותם יחד על כל החמץ הפרטי שלו, מאחר ושכח למכור אותם.
החבר מבקש כעת את שווי העוגיות בכסף.
מה ההלכה במקרה שכזה ?
תשובה:
אם השומר היה שומר חינם, לאחר שעבר הזמן אין עליו חיובי שמירה כלל, אבל על היזק בידים הוא חייב.
למעשה, כנראה שהמפקיד מכר את חמצו לגוי כמקובל, יוצא שהשומר הזיק חמץ של גוי והגוי הוא זה שאמור לתבוע אותו.
מקורות:
עיין בשו"ע חו"מ סי' שמג סעיף ב ששומר שכר לאחר הזמן הוא כשומר חינם ומשמע ששומר נפטר מחיובי שמירה לגמרי וכן מפורש בשו"ת מהרש"ך ח"ב סי' קכ.
אם המפקיד לא מכר את החמץ והשומר שרף לפני זמן האיסור כנהוג, הרי הוא חייב מדין מזיק, ולכאורה חייב רק שווי חמץ סמוך לסוף זמן שריפה.
שומר חינם בתוך הזמן שלא מכר (וגם המפקיד לא מכר) ושרף את החמץ כתב המגן אברהם בסי' תמג סק"ה שחייב על ששכח למכור והמשנה ברורה בס"ק יב מסיק שפטור, אבל אם שרף לפני סוף זמן האיסור מסתבר שחייב מדין מזיק וכנ"ל.
