קודם כל תודה על האתר הנפלא והיעיל. חסד גדול.
רציתי לשאול שאלה מאוד חשובה, אני בקשר לקראת נישואים,
החתן שלי הביא לי את טבעת הנישואים (רציתי להראות אותה למישהו), והיא אבדה לי.
לא אמרתי לו כלום וקניתי טבעת זהה.
השאלה היא: האם זה בסדר שהוא יקדש אותי על הטבעת שקניתי בלי ידיעה שלו כמובן שזו לא הטבעת שאותה הוא קנה?
תשובה:
שלום רב.
באופן עקרוני אין כ"כ חסרון במקרה שהכלה עצמה קונה את הטבעת בשביל הקידושין. (ראי כאן בענין).
אולם ראוי היה יותר אם תתני את הטבעת לחתן ותתכווני להקנות לו את זה ע"י שהוא לוקח את זה לעצמו כדי לקדש, באופן זה הוא יכול לקנות ע"י קנין יד, ויד קונה שלא מדעתו כמבואר במהרי"ט (ח"א סי' קנא). או ע"י 'דעת אחרת מקנה אותו', כמבואר בפוסקים כי עודר בנכסי הגר וכסבור שהן שלו קונה אם יש דעת אחרת מקנה אותו (עי' שו"ת רע"א ח"א סי' לז).
אלא שהדבר הטוב ביותר אם קנית טבעת זהה, להקנות אותו לחתן ע"י אדם שלישי, (זאת אומרת שהוא יגביה את הטבעת ע"מ לקנות אותה עבור החתן). והדין הוא כי "זכין לאדם שלא בפניו".
שיהיה במזל טוב!
לגבי ההקניה ע"י אדם אחר –
האם בסדר לפנות לאדם שלישי שיגביה את הטבעת ויכוון להקנות אותה לחתן,
ואח"כ אתן לחתן את הטבעת בלי ידיעתו שהיא הוקנתה רק אכוון במחשבה כשאני מוסרת לו את הטבעת שאני מקנה לו אותה?
או שעדיף וראוי יותר ליידע אותו בכל העיניין?
שתי האופציות אפשריות. אני לא רואה מעלה מיוחדת ליידע אותו אם את מקנה לו ע"י אם שלישי
השאר תגובה