כבוד הרב שליט"א
רציתי לשאול במהרה בימינו שיבנה בית המקדש
וגם בזמן שהיה בית המקדש קיים איך קיימו הזקנים והחולים ושאר אלו שהיו גרים רחוק מירושלים את מצוות קרבן פסח
האם מי שגר רחוק ולא הגיע לא היתה לו אפשרות לקיים את המצוה?
תודה על התשובה
תשובה:
שלום רב.
כל מי שאינו יכול לעלות לירושלים בגלל שהוא חולה ברגליו או שהוא זקן, אינו חייב בקרבן פסח, ואם נמצא בי"ד ניסן במקום הרחוק חמשה עשר מיל מחומת ירושלים פטור מקרבן פסח, ועושה פסח שני כמו שנאמר בפרשת בהעלותך (במדבר ט,י) 'איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם' וכו'.
מקורות:
בתוספות בפסחים דף ג,ב כתב שרבי יהודא בן בתירא לא עשה פסח בגלל שהיה זקן ולא יכל לעלות לרגל, ובמשנה למלך ריש הלכות קרבן פסח תמה על דברי התוספות וכתב שבגמרא לא מצינו שזקן פטור מקרבן פסח אלא אם כן אינו יכול לאכול כזית ע"ש שכתב שכל דברי התוספות אצלו צריכים תלמוד, ובצל"ח כתב ליישב דברי התוספות, ובמנחת חינוך מצוה ה' כתב שחייב כל אדם לקרב את עצמו לירושלים כדי להתחייב בקרבן פסח, וציין המנח"ח שברש"י בפסחים ע,ב מבואר שהיו שישבו בדרום הארץ כדי להיות רחוקים מירושלים ולהיפטר מקרבן פסח, ויש נפקא מינא במחלוקת זו לכל טרחא שצריך אדם לעשות כדי לחייב את עצמו במצוות עשה.
