לתרומות לחץ כאן

נדבתם של הנשים לבנין המשכן

הרב משה יהודה טרנר שליט"א

א

בפרשתינו (לה, כב) כתיב: ״ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב" וגו'. והנה בביאור הכתוב ׳'ויבואו האנשים על הנשים'׳ מצאנו כמה ביאורים בדברי המפרשים.

א. רש״י, האבן עזרא, הספורנו ועוד מפרשים פירשו שבאו האנשים יחד עם הנשים, וכן תירגם יונתן בן עוזיאל '׳ואתו גובריא עם נשיא׳' ע"ש. ויש להוסיף על דבריהם מה ששמעתי מרבי אייזק ברנשטיין זצ״ל דהנה במדרש שיר השירים רבה פרשה ד, כ מובא שאחרי ששמעו הנשים שבעליהן תרמו לעשות העגל, נעלו את דלתות ביתיהן, שאמרו שאינם חפצות לחיות עם מומר לעו״ז.

וא"כ מבואר מאוד, שמעתה – שעשו הגברים תשובת המשקל במה שתרמו זהב למשכן, נתכפרו וחזרו לבתיהם כבראשונה. ונראה לומר שהדבר מרומז כאן שבאו האנשים והנשים יחד. ולפי״ז אף מובנים דברי הבעה״ט שכ' ש'׳ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו'׳ עולה בגמטריה ׳אז איש ואשתו באים יחד׳ ע"ש.

ב. הרמב״ן, הדעת זקנים ורבינו בחיי פירשו שכשהגיעו האנשים לתרום – מצאו שכבר קדמום הנשים לתרום בזריזות ובהתלהבות שלהן, וזהו לשון הכתוב ׳'ויבאו האנשים על הנשים'׳ שהאנשים הגיעו אחריהן. ויעוי׳ בזה עוד בדעת זקנים ורבינו בחיי בשם הפרקי דר״א שבשביל הזריזות לקדושה זכו הנשים לשכר בעוה״ז ובעוה״ב, בעוה״ז – שלא לעשות מלאכה בר״ח (כיון שיום הקמת השכן בר״ח ניסן היה), ובעוה״ב – שלעתיד לבאו יקומו הנשים ביתר הוד ויופי, גשמי ורוחני וכדכתיב (תהלים קג) ׳'המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי׳' ע"ש.

ג. היא שיטת הכלי יקר והאוה״ח הקדוש שהביאו בהיפך מהרמב״ן וסייעתו, ושהעיקר בנתינת התרומות היו הגברים, לפי האוה״ח כשהפסוק מונה הנשים ותכשיטיהן כונתו שסדר כסדר חשיבות וחביבות התרומה ע״ש. והכלי יקר מסביר שהנשים כלל לא רצו לתרום זהב למשכן, וטענתם עמם – שכיון שהתרומות הן לכפר על מעשה העגל, אם יתרמו יחשדם משה שגם לעגל הזהב הרימו את תרומתם, ולכן הוצרכו האנשים לבא בכוח לקחת תכשיטיהן להביאם למשה, והיינו שבאו "על הנשים".

ב

והנה לפי שיטת רוב המפרשים שפירשו בדבריהם שהנשים באמת תרמו למשכן יש להקשות מהלכה פסוקה, שהרי כן שנינו בגמ׳ סוף ב״ק קיט, א: גבאי צדקה אין לוקחים מנשים אלא מתנה מועטת אבל לא מתנה גדולה ע"ש. וטעם הדבר היינו כיון שכל מה שקנתה אישה קנה בעלה, וא"כ אם היא באה לתרום – יש לחשוש שאולי מן הגזל הוא. וד"ז נפסק ברמב״ם הלכות מתנת עניים פרק ז הלכה יב ובטור ושו״ע יו״ד סימן רמח, ד ע"ש. וא"כ המבואר בפרשתינו טעון ביאור רב – דהיאך קיבלו למשכן מתנות הנשים.

על קושיה עצומה זו מצינו כמה ביאורים בדברי רבותינו: א. כתבו הספורנו ועוד, שמהאי טעמא באו "האנשים עם הנשים" להודיע שברשותם הן תורמין ע"ש. אמנם בגוף הדבר יש להעיר שהלא דור המדבר שיצאו ממצרים ברכוש גדול ולאחמ"כ אף זכו בביזת הים שאחר קריעת ים סוף, א"כ היה מקום לומר שלתכשיטי הנשים היה דין "מתנה מועטת" שנתבאר דינה בגמ' ב"ק הנ"ל – שאף בלא רשות בעלה מותרת הא לתת.

אולם בזה י"ל עפי"ד הנצי״ב בהעמק דבר שכתב לברר לשון הפסוק שהביאו '׳חח ונזם וכומז'׳ – פרט, '׳וכל כלי זהב'׳ – כלל. וביאר שם שאפי׳ אם תכשיטין הם מתנה מועטת צריכים רשות בעליהן להפרישן. ובטעם הדבר כתב שכיון שהגברים נתנו להן תכשיטין אילו כדי לחבבן עליהם וליפותן בעיניהם, אין להן רשות לוותר עליהם בלי רשות מפורשת.

ב. פעם הזדמנו יחד רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל הי״ד ורבי אהרן קוטלר זצ״ל ונתחבטו בקושיה זו הנזכרת – איך הותר לקבל תרומותיהן של הנשים, ותוך כדי דיבורם עבר לפניהם בעל ה"אמרי אמת" ושאלוהו מה דעתו בזה, והשיבם '׳מה השאלה, הלא הם אכלו מהמן'׳, ולא הרחיב לבאר את כונתו בדבריו.

ואולם בנו הצעיר בעל ה"פני מנחם" אמר לבאר דבריו בכמה אופנים, או שכל מה שהאשה חייבת לתת מעשי ידיה לבעלה הוא תחת זה שהוא נותן לה מזונות, ומצאנו בגמ' כתובות מ, ב שאם אינה מקבלת מזונות היא לא צריכה לתת לו מעשי ידיה ע"ש, ולפי״ז כיון שהם ניזונו מהמן – לא היה לבעליהן זכות במעשי ידיהן ובכוחה לתרום כרצונה. ואולם מהלך זה צ"ב שהרי תכשיטין אינם מעשי ידים אלא נכסים, ובזה אין לה רשות לעשות כרצונה אפי׳ באופן שאינו נותן מזונות וצ"ע.

ג. עוד ביאר שמבואר בגמ' יומא עה, א שהמן היה מגלה בבוקר אם חטאו מאתמול ומשום כך פחדו מלגנוב או לגזול, וכיון שכן שוב אין לחשוש בתרומת הנשים שמא גנבו ומותר לקבל מהן.

עוד אפשר לפרש עפ״י המבואר בגמ' יומא שם שירד עם המן תכשיטי נשים, אבנים טובות ומרגליות, וכיון שירדו במיוחד עבורן הוה כ׳'מתנה שאין לבעליך רשות בה'׳ שמבואר בגמ' שבאמת אין לבעל זכות בממון זה, וממילא שוב זכותן לתרום כרצונן ותשוקתן הטובה.


השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל