תרומות – לחץ כאן

כמה פרטים בהכשרת מטבח

בס"ד שלום רב לרבני בית ההוראה, אני חוזר בתשובה מזה 3 שנים, גר אצל הוריי, ומעוניין להכשיר את מטבחנו. ראוי לציין שנהגתי ברכות ועדינות עם הוריי, ולא כפיתי עליהם שום שינוי, וכל שינוי שנעשה אצלם, נעשה מצידם ומרצונם. אך יחד עם זאת, נושא הכשרות במטבח מטריד אותי מאד, כיוון שאמנם יש לי את הכלים המיוחדים שלי שטבלתי והגדרתי, וכל כלי חדש שנכנס למטבחנו עובר טבילה, עדיין אמי לא משתמשת רק בכלים שעברו טבילה, וכמו כן גם אין הפרדה אצלנו בכלים חוץ מכלים מסוימים. אבי אשכנזי ואמי ספרדיה, והחלטתי לנהוג לפי מנהגי האשכנזים. לגבי טבילת הכלים הקיימים במטבח אני רוצה שתעזרו לי להבהיר כמה דברים, היות ולפי הבנתי, רק כלים שיוצרו או נקנו מגוי ומזכוכית ומתכת חייבים בטבילה וברכה, ואילו לגבי שאר הכלים ישנם דינים מסוימים. לכן אשמח אם תוכלו לעזור לי ליישב את העניין, אני ארשום את סוגי הכלים ואתם תרשמו לי בבקשה, אם חייבים טבילה או לא. כלי חרס, כלי חרסינה, כלי פורצלן, כלי פלסטיק, כלי עץ, כלי קרמיקה. רציתי עוד לדעת, אם אני יכול לעשות הגעלה ביתית לסכו"ם שלנו, אני שואל, כי לפי מיטב הבנתי אני צריך סיר בגודל של דוד שיהיה בו נפח פי 60 מנפח הכלים כמו הסירים שעושים איתם הגעלה ציבורית בפסח, השאלה היא אם סיר רגיל עומד בקריטריון. ובנוסף, יש לנו רק כיור אחד והוא מחרס, האם אני חייב לשים רשת כזאת בקרקעית שלו, כדי שהכלים לא יצרו מגע עמו? מתנצל על הטורח, אך אשמח מאד אם תוכלו לעזור לי. בברכה, איתי תשובה: שלום רב. לענין טבילת הכלים הדינם הם כך: כלי פלסטיק ועץ פטורים מטבילה. כלי חרס גם כן פטורים מטבילה, וכלי פורצלן וחרסינה יש ספק אם חייבים הם בטבילה כיון שהם מצופים, ולכן יטבלם בלא ברכה. כלי קרמיקה (שאינם מצופים בזכוכית) אינם צריכים טבילה.

  • לענין הגעלת הסכו"ם, המנהג לנוהגים על פי הרמ"א שלא להגעיל כלי בן יומו [דהיינו שמהשימוש האחרון לבשר או חלב לא עברו 24 שעות] כמבואר ברמ"א אור"ח סי' תנ"ב סעי' ב' ויור"ד ריש סימן קכ"א. ולכן יש להמתין 24 שעות על הסכום שאותו רוצה להגעיל ללא שימוש, ולאחר מכן יכול להגעיל הכל יחד ואין צריך שיהיה שישים במים כנגד הסכו"ם.
  • אמנם יש כמה תנאים יסודיים להגעלה א, שהמים יעלו רתיחה בזמן ההגעלה [דהיינו שיעלה אבעבועות]. והוא מעכב אף בדיעבד כמבואר במשנ"ב ריש סימן תנ"ב ומקורו בדברי התרומת הדשן בשם הסמ"ק. ב. הכלים צריכים להיות נקיים מכיון שההגעלה לא מועילה ללכלוך שהוא בעין על הסכין.
  • עוד יש לשים לב לסיר שבו עושה את ההגעלה שיהיה פרווה שאם הוא בשרי ראשית יש לשים לב שגם הוא אינו בן יומו, שאם הוא בן יומו ויש בסכו"ם כלים שבלעו חלב אין להגעיל את הכלים הללו בסיר זה, ואף אם הוא אינו בן יומו אין להגעיל כלי חלבי אינו בן יומו בכלי בשרי שאינו בן יומו לכתחילה אך בדיעבד מותר שיש כאן התר של נ"ט בנ"ט כיוון שהטעם של הבשר והחלב פגומים.
  • ובענין הכיור יש לחשוש ולהחזיק את הכיור כטרף, ואין להניח כלים אלא באמצעות רשת. שיש לחשוש שעירה מים על בשר והבליעו בכיור ובאותו מקום עירה מים על חלב והבליעו בכיור ונעשה טרף מכח דין עירוי שנזחל מצינורות הדוד שמש.

בהצלחה רבה.

Join the Conversation

2 Comments

  1. ראשית, עליי להודות לכם על התשובה המפורטת והמושקעת, יישר כח.
    שנית, ישנם כמה דברים שרציתי לעמוד עליהם.. ביניהם, לאחר בדיקה שערכתי עם אבי הי"ו, נמצא כי הכיור שלנו לא עשוי מחרס, אלא הוא עשוי מפיבר גלאס בצבע לבן, השאלה היא אם יש לו תקנה כלשהי, או שעדיין חייבים לשים רשת.
    ועוד, כדי להבהיר את הענין, אני יכול לקחת גם סכום חלבי וגם בשרי שאינם בני יומם ולהגעיל אותם ביחד בסיר פרווה?
    רציתי לברר גם לגבי הצלחות אצלנו בבית, לאילו צלחות אני יכול לעשות הגעלה ואילו לא..

  2. בענין הגעלת כלי בשר וחלב שאינם בני יומם, אם הם נקיים לחלוטין מותר לכתחילה להגעילם יחד.
    בענין הצלחות: הכלל הוא כזה, כלי מתכת אפשר לעשות להם הגעלה. כלי חרס אי אפשר לעשות להם הגעלה. כלי זכוכית בדיעבד אינם צריכים הגעלה. לענין כלי פלסטיק יש כמה דעות בזה וניתן להקל בזה.
    אמנם יש לציין שאם ישנה בליעה על ידי האור לא מועיל לו הגעלה, כגון כלי שחימם איתו במיקרוגל בשר שאינו כשר יבש ללא רוטב, הצלחת טעונה ליבון חמור ואין זה שייך כיום.
    מקורות: עיין סי' תנ"ב סעי' ב' דכשאחד מהם אינו בן יומו שרי בדיעבד וכן הוא ברמ"א יור"ד סי' צ"ה וי"א דאף כשא' מהם אב"י שרי לכתחילה שיש כאן ב' טעמים א, נ"ט בנ"ט ב. נטל"פ. והאו"ה מקל בזה לכתחילה עיין ברמ"א סי' צ"ה סעי' ב' גבי נ"ט בנ"ט לכתחילה בנטל"פ. אמנם כששניהם אב"י וודאי שרי לכתחילה.
    לענין כלי פלסטיק עיין מש"כ באריכות במנחת יצחק ח"ג סי' ס"ז, ובאגר"מ אור"ח ח"ב סי' צ"ב ובספר שבות יצחק על דיני מקרוגל מביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל להקל בהתירא בלע דמהני הגעלה. [ומקור דבריו נראה דיסוד הדבר מבואר בב"י יור"ד סי' צ"ג עפי"ד הרשב"א [שבישל ירקות מהני להקליש הבליעה] דבהתירא בלע אף בחרס מקילינן דמהני לו הגעלה. ויסודו מהסוגיא בע"ז עו,א אמר רבא כל יום נעשה גיעול לחבירו ואכמ"ל בזה]

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל