לתרומות לחץ כאן

שאלות בהלכות עירובין, עירוב חצירות, עירוב תחומין, שיתופי מבואות, שכירות משר העיר ועוד

שלום רב,
1.האם כאשר יש גדר סביב כל העיר, זה נחשב כעירוב לעיר שנחשבת כרמלית?
2.אילו דברים פוסלים את העירוב?
3.מה זה עירוב תחומין ועירוב חצרות(כיצד מקיימים אותם יחידים, וכיצד מקיימים אותם בשביל ישוב שלם)?
4.איך ניתן לקיים עירוב כיום?(כי ההלכה קובעת שאם יש בעיר אנשים מחללי שבת או אנשים שלא רוצים את העירוב, העירוב מבוטל, והרי בכל הערים כיום יש מחללי שבת).
5.למה צריך שדלתותיו של העירוב יסגרו בלילה(ולמה ההלכה הזו מתייחס, לעירוב של כרמלית או של רשות הרבים)?
6. האם שיתוף מבואות כבר לא רלוונטי לימינו?

תשובה:

שלום רב.

1. אם יש גדר בשיעור י' טפחים מסביב כל העיר, העיר נידונת כרשות היחיד ומותר לטלטל בכולה אם יש בה עירוב חצירות.

2. אם יש אנשים שאינם מאמינים בעירוב יש לשכור מהם זכות שימוש בבית כדי שלא יפסלו את העירוב, ישנם כמה דרכים לעשות זאת (ראה להלן מספר 4). אם נפרץ העירוב פעמים רבות העירוב נפסל. אם יש רשות הרבים דאורייתא שעוברת בעירוב צריך דלתות כדי שלא ייפסל העירוב.

3. עירוב תחומין הוא שאסור לאדם לצאת בשבת יותר מאלפים אמה מתחום שביתתו (עירו, ביתו, או ד' אמותיו כששה חוץ למקום יישוב) לכל צד, אמנם אם רוצה להגיע למקום המרוחק יותר מאלפים אמה מתחום שביתתו יכול להניח עירוב (פת או מאכל אחר) בסוף אלפים אמה ממקום שביתתו בערב שבת, ואז יוכל בשבת ללכת 4000 אמה, כיון שעל ידי העירוב מגדיר את מקום שביתתו במקום העירוב ויכול ללכת משם אלפים אמה לכל רוח. יש בדין זה פרטים רבים ואי אפשר לפורטם כאן.

עירוב חצירות בא להתיר טלטול בחצר שיש בה כמה משפחות, והיינו שחז"ל אסרו לטלטל חפצים מבית השייך לאדם פרטי לחצר של אחר או לחצר של כמה שותפים, איסור זה ניתר על ידי הנחת עירוב, והיינו שאדם מניח פת באחד הבתים בחצר ומזכה אותם לכל בני החצר כדי שיהיה מותר לכולם לטלטל בחצר, מהותה של הנחת פת זו היא, שעל ידי הנחת הפת וזיכויה לכל בני החצר נחשב הדבר שכל בני החצר גרים באותו בית, ולכן מותר לכולם לטלטל בחצר. גם שיתופי מבואות שייך כיום באותו אופן כאשר יש כמה חצרות הפתוחים לרחוב עושים את אותו סדר הנחת הפת ומזכים אותו לכל בני המבוי וכך מותר לכולם לטלטל. כשמזכים לכל העיר מניחים את הפת בבית כנסת וגם על ידי זה מותר לכל בני העיר לטלטל כשיש עירוב.

דרך עשיית עירוב חצירות: לוקחים פת ומזכים אותה לכל דיירי החצר ומניחים אותה באחד הבתים שבחצר, לפני שמזכה את העירוב מברך 'על מצות עירוב' ואחר כך אומר 'בהדין עירובא יהיה שרא לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר' ובחדר מדרגות צריך לומר גם את הנוסח של שיתוף מבואות כיון שיתכן שדינם כדין מבוי, וכך הוא הלשון 'בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה'.

שיעור הפת לצורך העירוב הוא: כגרוגרת לכל בית שבחצר ובחצר שיש בה למעלה מי"ח בתים די בי"ח גרוגרות לכל בני החצר. לפי שיעור החזון איש שיעור י"ח גרוגרות הוא כ800 סמ"ק שהם כ13 מצות מכונה.

4. מבואר בפוסקים שאם יש לשלטון זכות להעמיד חפצים ברשות התושבים אפשר לשכור את בתי הנוכרים או מחללי השבתות מהשלטון, כיון שיש לו זכות הנחת חפצים ברשות הנכרי, נחשב הדבר שיש לו זכות 'שכירו ולקיטו' (סי' שפ"ב סי"ב ברמ"א). ועל פי זה נוהגים כיום לשכור מהמשטרה או רשויות אחרות של השלטון את בתי הנכרים ומחללי השבת כיון שיש להם זכות להניח חפצים ברשותם. אמנם יש פוסקים הסוברים שכיום השתנה המצב ואין למשטרה סמכות להניח חפצים בבתים פרטיים של אנשים ללא צו של בית משפט, ולכן יש נוהגים לשכור מחברת החשמל שיש לה מוני חשמל בבתים פרטיים ואולי מחמת כך יש להם דין 'שכירו ולקיטו', ויש מפקפקים גם בכך. אדם הרוצה לעשות עירוב חצירות בביתו הפרטי ויש בו אדם שאינו שומר תורה ומצוות ורוצה לשכור ממנו באופן פרטי יכול לעשות זאת כך: או לבקש מהם להשכיר את רשותם בשכירות לא אמיתית רק לענין הדיורים כדי להתיר את הטלטול, או לבקש מהם להניח בביתם חפץ של הישראל (מפתח וכדו') שבכך נחשב שכירו ולקיטו ויכול להשכיר את בית הנכרי לישראלים הגרים בחצר.

5. דין דלתות הננעלות בלילה נאמר לגבי מקום המוקף מחיצות שרשות הרבים עוברת בתוכו ומבטלת את מחיצותיו, ואין מועיל לזה צורת הפתח כיון שרבים מבטלים אותה, יש לעשות לה דלתות שננעלות בלילה ואז הם מבטלות את שם רשות הרבים ממנה וחוזר דינה להיות כרשות היחיד.

6. ראה במספר 3.

מקורות:

1. סי' שמ"ה סעיף ב'.

3. סי' שצ"ו ואילך. וסי' שס"ו. וספר ארחות שבת פרק כ"ח סעיפים עג – צג

4. ספר ארחות שבת פרק כ"ח הערה קמ"ח ע"ש.

5. גמרא עירובין ו,ב ושו"ע סי' שס"ד ס"ב וע"ש במשנה ברורה אם בעינן דלתות בב' הצדדים.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל