בס"ד טבת תשע"ג
אל כבוד
הנידון: מה דינם של זרעים המונבטים בבית
קודם כל אסביר על מה נסובה השאלה.
היום הרבה אנשים מנביטים זרעים וקטניות בבית באופן זה.
משרים זרעים או קטניות לכמה שעות בכלי עם מים, ולאחר מכן שופכים את כל המים, ושמים בד מחורר על פי הכלי, וקושרים היטיב, והופכים את הכלי על פיו כלפי מטה, בכדי שכל המים ייזלו וירדו מחוץ לכלי, כי אם יישאר מים בכלי יתעפשו כל הזרעים, וכך משאירים את זה כל הזמן, אחר כך כל יום שוטפים את הזרעים במים , פעם או פעמיים ביום, ואחר השטיפה שוב הופכים בחזרה את הכלי בכדי שלא יצטבר מים בכלי, ותוך יום יומיים מתחילים הזרעים להוציא שורש קטן או עלה קטן וכך זה גודל כמה ימים .
שאלתי
1. האם ברכתו שהכל או בורא פרי האדמה.
2. האם זה חייב בתרומות ומעשרות ( הזרעים באים מחו"ל).
3. האם יש בזה כלאי זרעים.
4. האם מותר לגדל דבר זה בשמיטה.
5. האם יש נפקא מינה אם זה נמצא בבית או במרפסת לא מקורה.
תשובה:
שלום רב.
1. נבטים שגדלים רק במים מברכים עליהם 'שהכל', וזרעים שיש במינם גם כאלו הגדלים באדמה, מברכים עליהם 'בורא פרי האדמה'.
2. לכתחילה יש לעשרם.
3-4. נחלקו בזה הפוסקים, ולכתחלה יש להחמיר.
5. בבית אין זה חייב בתרומות ומעשרות מדאורייתא, אך מדרבנן גם בבית זה חייב.
מקורות:
1. ספר שערי הברכה עמ' תקל"ד ובהערה שם.
2. ספר משפטי ארץ סוף פרק א'. ובדרך אמונה הל' מעשר פ"א הי"א ביה"ל ד"ה אוכל.
3-4. בשו"ת נחפה בכסף יו"ד סימן ה' כתב שאין איסור בשביעית אלא בקרקע, וכן כתבו בשו"ת שדה הארץ חלק ג' יו"ד סימן כ"ח ובספר השמיטה (להגרי"מ טיקוצינסקי) ח"ב פרק ח', אולם בשו"ת מהרי"ל דיסקין סימן כ"ז כתב לאסור בזה, וכן כתב ר' צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי זרעים חלק ב' סימן ל"א וכן מטו משמיה דהחזו"א במכתב שכתב הרב כהנא שהורה שיש להקפיד בזה על דיני כלאים ושביעית. וכן הסיק להלכה בשו"ת אור לציון שביעית פ"א שאלה ב'.
כיצד האדמה על נבטים? הרי גם אלו שגדלים באדמה לא נאכלים חי כנבטים אלא מבושל!
לא הבנתי את דבריך אני רואה אצלי בבית נבטים חיים בסלטים…
בנושא "גידולי מים לענין ברכה, שביעית, כלאיים ותרומות ומעשרות"
אז זה כבר נקרא דרך רוב העולם לאכול כך? כאשר שאלו את הרב יי פישר זצ"ל על נבט חיטה וענה שהכל העירו שהרבה אוכלים כל והוא ענה שמכלל מאכל בהמה לא יצא
נבט חיטה אינו נבטים… אתה מדבר על שני דברים שונים לחלוטין, נבטים נמכרים בכל החנויות ככל מוצרי חסלט וכדומה לצורך סלטים שונים.
עישור נבטים – עם ברכה?
בלי ברכה בגלל שיש מחלוקת לענין גידולי מים אם חייבים במעשרות
והשיעור החייב במעשרות הוא כמות המונבט פחות כמות ההתחלה?
תודה רבה ויישר כחכם!
בדרך כלל המונבט כמעט לא קיים, הגרעין נרקב וכלה ונהיה נבט ארוך במקומו.
לא לפי מה שאני רואה. שום שום דבר לא נרקב בגידול בבית. רק הקליפה החיצונית נפרדת. בנבטים סיניים המשווקים חותכים את הגרעין ומאבדים את הערך התזונתי והטעם שלו.
כמובן שעיקר השאלה להלכה. הכמות לנפ"מ מזערי בכמויות ביתיות רגילות.
מסתבר שאתה צודק.
שוב שלום ויישר כח.
א. האם התייחסתם לנבטי מים או לנבטי לחות או לשניהם?
ב. האם מותר להנביט כמה מיני קטניות ביחד בניבוט לחות כאשר זה חוסך לטפל בצנצנות נפרדות?
[ובענייננו: נבטים שהונבטו מגרגרי חיטה או קטניות שעדיין חייבים במעשר, חייבים אף הם במעשר, אולם אם הונבטו מגרגרים שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות (או הפטורים מכך, כגון מיבול חו"ל) – אם הונבטו בלחות בלבד, כגון על-ידי התזת מים או אדי מים, ברור לכל הדעות שפטורים מתרומות ומעשרות. ואם הוציאו שורשים לתוך מים, דינם כגידולי מים.
גידולי מים – הרב צבי-פסח פראנק זצ"ל פוסק שיש להם כל דיני גידולי שדה (ובענייננו – חייבים במעשרות). לדעת הרב מרדכי אליהו שליט"א, אם מנביטים אותם בכוונה לשם גידול, יש להם דין גידולי שדה (ויש פוסקים להפריש בלא ברכה). עם זאת, רבים פוסקים שאם אין להם שום מצע נוסף על המים, אין להם דין גידולי שדה כלל.
מקורות: שבת סח,א. ברכות מ,ב. נדרים נה,ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ו. תוס' עירובין עז, א' ד"ה הטומן, שו"ת הר צבי זרעים ח"ב סי' לא, משפטי ארץ – תרו"מ פ"א סעיפים יב-יד, יט ופ"ב ס"ז, וש"נ. התורה והארץ, כרך ג עמ' 215. שו"ע הקצר נח,י.
(630)]
בענין כלאים בגידולי מים התחבטו הפוסקים, ראה כרם ציון חלק יד ועוד, שכן בתוספתא כלאים פ”א ה”ט אמרו הזורע על גבי אמת המים פטור, ומשמע שאין איסור בכך, ומאידך צידד הגאון רבי צפי פסח פראנק שאפשר שדברי התוספתא אמורים לזמנם שלא ידעו כיצד לגדל ללא אדמה, והחשיבו זאת כאדם הזורק זרעים לאיבוד, אבל בזמנינו שגידולי מים מפותחים ביותר אפשר שיש בזה איסור, ומשום כך יש להחמיר בענין, להרחיק בין מיני ירקות 15 ס”מ גם אם הם בכלים נפרדים, ובודאי לא לשים יחד בכלי אחד.
מקורות:
ראה מאמרו של הרב דב לנדא בקובץ צוהר ח”ה עמ’ תמב.
השאר תגובה