כמה שאלות בהלכות שבת

כ״ב בטבת ה׳תשע״ג (04/01/2013)

שלום רב,
למדתי הלכות שבת לא מזמן ויש לי כמה שאלות בנושא:
1.מתי מותר להיעזר במלאכת גוי או קטן (ואיך צריכה להיות דרך הבקשה מהם-בקשה, רמיזה וכו')?
2.האם כדי שרשות היחיד תחשב כך, צריכה להיות לכל הפחות מחיצה אחת?
3.האם מותר לקלף בננה בשבת(כי בוררים ומוציאים את הפסולת)?
4.כיצד ניתן לדעת אם מקום הוא מקום פטור?
5.האם כאשר שופכים מים רותחים לכיור, זה נחשב כבישול המים שבכיור?
6.האם יש איסור למזוג מסיר של מרק ירקות רק את הנוזל ע"י הטייתו של הסיר(או שזו מלאכת בורר)?

תשובה:

שלום רב.

1. נושא זה מורכב ויש בו פרטים רבים, אם ברצונך ללמוד יותר על נושא זה כדאי לקרוא שיעור בענין זה כאן.

2. רשות היחיד אינה נחשבת כשיש רק מחיצה אחת, צריך לכל הפחות ג' מחיצות ולחי או קורה בפתח (מדאורייתא מספיק בב' מחיצות ולחי, אך מדרבנן צריך ג' מחיצות ולחי).

3. מותר לקלף את כל הפירות בשבת ואין זה נחשב ברירה מב' טעמים, ר' במקורות.

4. מקום פטור הוא בעמוד העומד ברשות הרבים שגבהו ג' טפחים או יותר, ורחבו לא גדול מד' על ד' טפחים, וכן בור ברשות הרבים שעומקו ג' טפחים או יותר ורחבו פחות מד' על ד' טפחים, טעם הדבר שבמקומות אלו אין רבים דורסים שם ומשום כך אינו נחשב כרשות הרבים אלא כמקום פטור.

5. מותר לשפוך מים רותחים לכיור בשבת אף אם יש שם מים אחרים קרים מב' טעמים כמבואר במקורות.

6. אם אינו משתמש במכסה לשם כך, אלא שופך מהסיר באופן ישיר אין זה נחשב כברירה בכלי.

מקורות:

2. לדעת רוב הראשונים מן התורה נחשב רשות היחיד בב' מחיצות ולחי בשלישית (רש"י עירובין יב,ב, תוספות בכמה מקומות, רא"ש פ"ק דסוכה, רשב"א וריטב"א), אמנם לדעת הרמב"ם (פרק י"ד משבת ה"א) ורבינו תם (עירובין יב,ב) גם מן התורה צריך ד' מחיצות.

3. קילוף פירות אינו נחשב פסולת מתוך אוכל כמו שפסק השולחן ערוך סי' שכ"א סעיף י"ט, ובביאור הלכה שם ובסי' שי"ט ביאר את טעם הדבר, א' מכיון שאי אפשר בענין אחר גם הוצאת הפסולת מוגדרת דרך אכילה כיון שמטרתו לאכול את התוך. ב' כיון שכל זמן שהקליפה מחוברת לפרי אין עליה שם פסולת ולפיכך מותר להוציאה על אף שאחר כך נחשבת פסולת.

5. ראה כאן לענין שפיכת מים חמים על מים קרים שהובאו השיטות בזה, ואמנם שם נקטנו להחמיר בזה כשהמים קרים מועטים שיכולים להתבשל מהמים חמים, אך בכיור גם במים מועטים אין הם מספיקים להתבשל מכך, ובפרט שמדובר בבישול לאיבוד, שיש דעות הסוברות שמותר בכל גווני, ואף שיש מחמירים בזה, בכה"ג ניתן להקל בזה שאין דעתו כלל על טיפות אלו, וכשם שהתיר הגרש"ז אוירבך זצ"ל לענין טיפות בכוס. בענין בישול לאיבוד לכאורה בדברי המרדכי שבת סי' תל"ד מבואר שגם בישול לאיבוד אסור וכך נפסק בשולחן ערוך סי' ש"א סמ"ו ובשו"ת חתם סופר יור"ד סי' צ"ב כתב שהמבשל לאיבוד אין בו איסור בישול. ועי' בארחות שבת פרק א' הערה י"ב מה שהביא מהגר"ש אוירבך שליט"א ליישב את דברי החתם סופר שלא ייסתרו מדברי המרדכי.