מה מברכים על פריכיות אורז?

הרב רובין מורה לברך על פריכיות המעורובות מכמה קמחים וחלקם מקמח של חמשת מיני דגן בורא מיני מזונות. (לגבי ברכה אחרונה תלוי בכמות שאכל)
http://bneitorah.org/PDF/Brachos/RavRubin-BRACHOS-PirchiyotOrez'Nimochot'.pdf

שלום וברכה כבוד הרב!
רציתי לשאול על הטעם שהרב כתב שיש לברך על הפריכיות "בורא פרי האדמה" משום דהוי כמו הכוסס את האורז, שהטעם שיש לברך אדמה במציאות שכוסס את אורז זה משום שאין דרך אכילת האורז ע"י כסיסה, שזה פרוש לשון כסיסה ע"פ רש"י (דף לו: ד"ה כס פלפלי), וא"כ אולי יש לומר שפריכיות הם לא מיקרי כסיסה, שזה אחד הדרכים לאכילת אורז?
או שלפרוש כסיסה יש כמה אפשרויות?

שלום וברכה כבוד הרב!
בהמשך למה שהרב כתב שהמציאות והטעם לא ישנו דין זה, רציתי לשאול האם ניתן להוכיח מהפרי מגדים (סימן קעד אות ו) שכתב שם (כדי להסביר את המג"א שמשמע מימנו שאין דיברי התוס' חלוקים), שהתוס' בדף מב: כתב את האופן שהיו נוהגים בימי חז"ל היינו שדרכם היה לשתות יין אחר נטילת ידים, וזה גם פירוש דברי המשנה "בא להם יין לפני המזון", ואילו להלכה פסק התוס' דף מג. אחרת ממה שהיה נהוג לעשות בימי חז"ל.
ורואים שלאו דווקא נמשכים אחר האופן שבדיוק היה בימי חז"ל?

שלום וברכה לרב
בהקשר למה שהרב כתב שתקנתם הייתה לברך 'אדמה' כאשר גרעינים שלמים, רציתי לשאול: שהרי מרן הב"י (סימן רח אות ז' ד"ה ומכל) כתב שעל אורז שלם מברך 'מזונות', אם כך דרכו להאכל?
ומה שכתב שם מרן "והלכך אף שלא נתבשל הרבה" ניראה שבא מרן להדגיש לנו שהסיבה שמברכים על אורז שלא נתבשל הרבה מזונות, זו משום שזה אחד הדרכים שבו האורז נאכל, שאם לא מאי שנה מהכוסס את האורז ששניהם נאכלים ע"י כסיסה (שהאורז לא נתבשל הרבה)
ולכן גם לכאורה אם דרך העולם לאכול את האורז באופן של פריכיות גם כן יצטרכו לברך לפני מזונות