מלאכות שבת – עג. [ב]

ו׳ בטבת ה׳תשע״ג (19/12/2012)

	הגדרת המלאכה	שיעורן	היכן היה במשכן	התולדות והאבות
חורש	הכשרת קרקע לזריעה לרש"י ריפויי ארעא דחזי לזריעה ולר"מ יפוי הקרקע	כ"ש וע"ע ירושלמי כאן ואו"ז שבת נ"ה ורש"י כריתות יז.	לזריעת סמנין של תכלת וארגמן ותולעת שני כדי לצבוע בהן יריעות המשכן	תולדות לרש"י מו: חופר חורץ ונוטל גבשושית וי"א גם משקה מים ע' מ"ב של"ו סקכ"ו ושעה"צ שם
זורע	הכנסת הזרע באדמה אף שאין מכסהו אג"ט זורע ז' ואף שלא נשרש	כ"ש ר"מ וע' רש"ש [אכן ע"ע רש"י כאן ד"ה האופה וכן בכריתות יז.] ושיעור גרוגרת למנ"ח בזרעים וי"א בגידולין	בסממנין. מט:	אבות:נוטע מבריך מרכיב תולדות: זומר, חרישה שניה לכסות הזרע מנ"ח משקה לזרעים
קוצר	ניתוק צמח ממקום גידולו	לאכילה כגרוגרת, לבהמה כמלא פי גדי, ולהסקה כדי לבשל ביצה	בסממנין	אבות: בוצר גודר מסיק אורה [לרש"י כריתות טו. אבל למאירי כולן תולדות] תולדות: תולש ביד ולאג"ט ד' אם הדרך לתלוש ביד הוי אב
מעמר	איסוף גדולי קרקע במקום גידולן	כנ"ל	בסממנין	כניף מלחא ממלחתא, עושה עיגולי דבלה
דש	מפרק חיבור הפסולת מהאוכל [מפריד קליפה חיצונה מהחיטה ומרש"י עג: מוכח דא"צ שיפרק מהלבוש שלו] ולאג"ט ואג"מ נוהג רק במלאכת שדה	גרוגרת	בסממנין	אב: כותש מפרקו ממלבושו, תולדות: מפרק [לרש"י עג: אף ענבים מאשכול אא"כ סמוך לסעודה], המנפץ והמנפט לרש"י הוי תולדות מנ"ח ב'. סוחט, וחולב ולר"ת חיובו רק מצד ממחק
זורה	הפרדת הקש מהאוכל ע"י הרוח	גרוגרת למנ"ח ופמ"ג מ"ז יג באוכל הנשאר אחר זריה ולישועו"י א' הפסולת מצטרף	בסממנין	מנפח בפיו להפריח המוץ
בורר	הפרדת הצרורות מגרעיני חיטה וכד' בידיו או אף אוכל מפסולת בכלי	כנ"ל. ובורר בכלים שיעורו בכ"ש ובעצים כדי בישול גרוגרת אוכלין כלכל"ש	בסממנין	אבות: ב' מיני אוכלין להר"מ תולדות: מחבץ גבינה
טוחן	לחלק גוף גדול לחלקיקים דקים	גרוגרת ובמתכת בכ"ש כמו בהוצאה	בסממנין	פרים סילקא וכן סלית סילתא עצים דקין
מרקד	ניקוי קמח מהסובין בנפה	כזורה ובורר	בסממנין	מסנן יין במשמרת
לש	חיבור גופים קטנים ע"י נוזלים	גרוגרת [הקמח עם המים] ובעפר כדי פי כור של צורפי זהב. ר"מ	בסממנין רש"י מט:	המגבל את העפר במים
אופה [מבשל]	תיקון גוף ע"י האש [לרש"ש אף אי נגמר בחול ולמנ"ח רצ"ח כה"ג פטור] לרש"י עד: רק לרפות גוף קשה ולהר"מ גם להקשות גוף רך	גרוגרת במאב"ד ובמשקין כדי לסוך אבר קטן ביס"ב. ומנ"ח ספק אי השיעור לפני האפיה או אח"כ]	בישול סממנין	אבות: טיגון וצלייה תולדות: מתיך מתכת או מצרף כלי אדמה בכבשן
גוזז	לחתוך דבר טפל המחובר לבע"ח לרוה"פ אף לאחר שמת ולערוה"ש של"ו ל"ד רק בחי ואג"ט ב' כ' דהוי מחל' ראשונים	כדי לטוות חוט רוחב סיט כפול וגוזז שער ב' שערות ונטילת צפורן אף א'	לצורך היריעות	תולש נוצה מכנף עוף, נוטל צפרניו וגוזז שערו
מלבן	הלבנת צמר ע"י מים וכד'	בחוט כמלא רוחב סיט כפול ובבגד ארוג גע"ג טפחים	כנ"ל	הסוחט בגד ממים שבו
מנפץ	הפרדת שערות המסובכות להכשירן לטויה [וכן סורק]	כדי לטוות חוט רוחב סיט כפול	כנ"ל
צובע	לייפות גוף ע"י הצבע	כנ"ל	כנ"ל	להר"מ המכין צבע הוי תולדה
טווה	עשיית חוטין	כנ"ל	כנ"ל	עושה לבדים. ר"מ
מיסך	הכנת החוטין לאריגה	לכ' ב' חוטין	כנ"ל
עושה בית ניר	השחלת החוטין בבתי ניר	ב' חוטין	כנ"ל
אורג	העברת חוטי הערב בין חוטי השתי	ב' חוטין	כנ"ל	להר"מ שוזר חוטין דקין לחוט עבה אבל לרוקח חיובו משום טוה
פוצע	מנתק מעובי החוט להקלישו	ב' חוטין	כנ"ל	סותר קליעה של אריג
קושר	חיבור ב' גופין ע"י קשר של קיימא ולהר"מ בעי נמי קשר אומן	אפי' קשר א'	ציידי חלזון קושרין	קליעת חבלים
מתיר	סתירת חיבור שחייבין עליו משום קושר		כנ"ל	הפרדת פתיל של חבל גס
תופר	איחוד ב' גופין ע"י גוף שלישי	ב' תחיבות עם קשר וע' ר"מ דלכלאים הוי חיבור בלי קשר ור"ש ורא"ש חולקין	כנ"ל	מדבק ניירות
קורע	סתירת איחוד הנ"ל	כדי לתפור ב' תפירות ובאורך ב' תחיבות ע' מנ"ח	יריעה שנפל בה דרנא	קורע שלא ע"מ לתפור
צד	מניעת חירות מבע"ח שדרכן לצודן		לצורך יריעת עור תחש	צד בעזרת כלב
שוחט	נטילת נשמה מבע"ח	כ"ש בריית נשמה [שפרה ורבה]	הריגת אילים מאדמים	החונק. ר"מ לרוב ראשונים החובל בבע"ח דמחלישו ולהר"מ כה"ג חייב רק משום מפרק
מפשיט	הסרת עור בע"ח לאח"מ	כדי לעשות קמיע	לצורך היריעות	מפרק דוכסוסטוס מקלף
מעבד	הכשרת העור לשימוש	כדי לעשות קמיע	כנ"ל	אבות מולח מטיל בסיד תולדה הדורסו ברגליו
משרטט	לסמן בעור איפה לחתוך או לכתוב	בעור כדי לעשות קמיע ובשאר מינים צ"ע מנ"ח		משרטט עץ כדי לנסרה
ממחק	מחליק העור ע"י הסרת השער או הצמר	כדי לעשות קמיע	כנ"ל	המחליק מתכת ממרח רטיה
מחתך	קיצוע עור לפי מדה מסויימת	כדי לעשות קמיע	כנ"ל	חיתוך כל דבר למדה וכן מגרר ראשי כלונסאות עה:
כותב	כתיבת אותיות, מספרים או סימנים מוסכמים בכל כתב או לשון	ב' אותיות אא"כ השלים ספר	לצורך הקרשים	רושם או מצייר לבה"ל א"צ ב' ולמנ"ח ט"ו לרש"י צריך
מוחק	מחיקת דבר שחייב משום כותב או הכשרת מקום לכתיבה	שיהא במקומו לכתוב ב' אותיות	כנ"ל	מוחק שלא ע"מ לכתוב [באופן שלא מקלקל]
בונה	כל תיקון במחובר לקרקע	כ"ש	העמדת המשכן	עושה אהל קבוע לרש"י כתובות ו: גם מפיס מורסא
סותר	סתירת דבר שחייב עליו משום בונה	כ"ש	כנ"ל
מכבה	כיבוי אש	כ"ש	לצורך סממנין	מסתפק מן השמן
מבעיר	עשיית אש [או כליון ע"י אש ע' אבנ"ז]	כ"ש	לצורך סממנין	מוסיף שמן חימום גחלת של מתכת
מכב"פ	לרש"י מכה בפטיש על סדן בגמר מלאכה להחליקו למלאכה הבאה ולשאר ראשונים ר"ל תיקון הכלי	כ"ש	בעשיית הכלים	מסתת את האבן.צר צורה בכלי.המנפח בכלי זכוכית שקיל אקופי מגלימי
מוציא	הוצאה מרשות לרשות	כפי חשיבותו	בקרשי המשכן	זריקה מרשות לרשות וי"א גם הכנסה והעברה