לתרומות לחץ כאן

הולדה בהפריה עם בדיקת PGD לצורך עזרה לילד הקיים

בס"ד

כבוד הרב שלום וברכה!
ברצוני לבקש את התייחסותך לגבי סוגיית הבאת ילדים לצורך ריפוי אחיהם מהפן ההלכתי. על מנת לאפשר התאמה גנטית של התינוק לאחיו החולה מבצעים בדיקה טרום השרשתית של תא מהביצית המופרת, כמובן שהתהליך מתבצע בהפריה חוץ גופית.
נושא זה גולם בחובו דילמות רבות כגון:
דילמה ערכית מוסרית – האם ראוי להתערב במעשה הבריאה?
טובת האישה- האם ראוי להעמיד את האישה בסכנה בריאותית?
טובת היילוד- האם עובר שנוצר לפי "הזמנה" יהיה בריא בנפשו ובגופו?
טובת ההורים- האם הזכות להורוּת כוללת את הזכות לבחור את מין היילוד?
חשש ממדרון "חלקלק"-
עד היכן מותר לאדם לשנות ולחדש.
האם טכניקת ה PGD (אחת הטכניקות המאפשרות בחירת עובר המתאים גנטית לאחיו החולה היא אבחון טרום השרשתי. השלב הראשון של הבדיקה כרוך בהפריה חוץ גופית של הביצית והזרע על מנת לקבל במעבדה עובר, בדיקה זו לכשעצמה הינה הליך יקר שכרוך גם בסיכונים בריאותיים . בשלב השני, על מנת לבדוק את התקינות הגנטית של העובר שהתקבל, יש להסיר ממנו תא אחד או שנים, את התא או התאים שהוסרו מעבירים למעבדה הגנטית. בשלב השלישי, מבוצע בשיטות שונות ומתחדשות האיבחון הגנטי), משנה את ההתייחסות ההלכתית עקב הקלות היחסית של ביצועה?

תודה רבה

תשובה:

שלום רב.

האמת היא כי אינני בטוח שירדתי היטב לשורש השאלה.

במקרה שיש חשש לבעיה גנטית, דהיינו הולדת ילד שאינו בריא, מתירים היום לעשות הפריה חוץ גופית, שע"י טכניקת ה PGD ניתן לבדוק אלו בציות מופרות יש בהן גם בעיה גנטית, ולהחזיר לגוף האשה רק את הביציות המופרות הבריאות.

משאלתך נראה יותר כי כוונתך לשאלה תיאורטית, כשיש כבר ילד אחד שאינו בריא, האם מותר או האם ניתן ליצור ילד נוסף שיהיה כמה שיותר דומה לאחיו החולה לצורך ריפוי אחיו החולה. זאת אומרת, ברור כי לא ניתן ליצור ילד לפי "הזמנה" אלא כוונתך הוא, כי  בזמן שמפרים את כל הביציות, עושים בדיקת PGD ובוחרים את הביצית הדומה ביותר לילד הקיים.

למיטב ידיעתי, עדיין אין דבר כזה, אבל טכנולוגית לכאורה דבר כזה ניתן לעשות. על כן שאלתך היא האם זה דבר שראוי לעשותו או לא. לעניות דעתי מצב כזה לא יתאפשר ע"י ועדת האתיקה הרפואית, אבל זו לא השאלה.

אמנם, שאלתך היא במישור הרעיוני, אך לעניות דעתי יש לכך גם השלכה הלכתית מובהקת האם מותר לעשות הפריה חוץ גופית כשניתן להוליד באופן טבעי?

ההיתר שניתן להזרעה או הפריה מלאכותית ניתן למרות הבעיות ההלכתיות הכרוכות בכך (בעיקר איסור הוצאת זרע לבטלה) משום שזה נעשה לצורך מצות פרו ורבו, או אפילו אם יש להם כבר בן ובת דהיינו שכבר קיימו מצוה זו, עדיין יש מצוה מה שאומר הנביא: "לא תהו בראה, לשבת יצרה" ומכאן דרשו חז"ל כי גם לאחר מצות פרו ורבו עדיין יש מצוה להשתדל להוליד עוד משום "לשבת יצרה". זאת אומרת שאין כאן הוצאת זרע לבטלה משום שזה לצורך פריה ורביה. או לצורך ילדים בריאים ג"כ יכול להכלל ברעיון של מצוה זו.

אלא שאת מדברת כשניתן להוליד באופן טבעי, אם כן ההפריה נעשית רק לצורך ילד אחר, ולא לצורך הילד שהולך להוולד עכשיו, בזה יש לעיין הרבה אם מותר לעשות דבר כזה או לא. ראי כאן בהרחבה בכל הנושא. אולם מאחר שמאמר זה כתבתי כמאמר בעל אופי הלכתי מובהק, אוכל למקד אותך יותר לאות יא שלדעתי נוגע בענין זה.

במישור ההשקפתי, אין לי כל כך דעה בענין, בודאי מה שאת כותבת: האם ראוי להתערב במעשה הבריאה? זו שאלה שדנו בזה לפני יותר ממאה שנה כשהחילו לעשות הזרעה חוץ גופית, ויש פוסקים שאסרו את זה מסיבה זו שאין להתערב במעשה הבריאה, אלא שככל שעברו השנים אנו כבר מכירים דבר כזה כדבר טבעי ולכן הפוסקים כיום מצירים לעשות זאת. מסתבר שככל שיעלה חידוש טכנולוגי נוסף בעניינים אלו תעלה ותצוף שוב השאלה עד כמה אנו יכולים להתערב במעשה הבריאה.

גם מה שכתבת: האם ניתן וראוי לבחור את מין היילוד, ראי מה שנכתב כאן. אין לי הרבה מה להוסיף על כך. רק מילה אחת על המשפט שכתבת שמעט צרם לי: "טובת ההורים- האם הזכות להורוּת" הורות זו לא זכות, הורות זו חובה! הן במישור ההלכתי – מצות פריה ורביה, והן במישור ההשקפתי: חז"ל אומרים נח לו לאדם שלא נברא משנברא" נולדנו לעולם לצורך מטרה מאד ברורה, ובין היתר היא בכדי להמשיך את הדורות הבאים, להמשיך את העם היהודי, זו לא זכות, זו חובה המוטלת עלינו.

אין לי ספק שלא היתה לך כוונה אחרת במשפט זה, כי מבחינה טבעית בודאי שאת צדקת, הורות זו גם זכות עבור ההורים, גם במישור המשפטי אנו מוצאים זאת באשה שבעלה ככל הנראה אינו ראוי להוליד יש לה זכות לתבוע גירושין כדי שיהיה לה "משענת לעת זיקנותה" (בן או בת) כמבואר בגמרא.

נקודה נוספת שראוי לחשוב עליו, האם ראוי לגרום לילד שיוולד סוג של לחץ פסיכולוגי שהוא נולד בין היתר בכדי לעזות לאחיו, זאת אומרת כי לא יהיה לו בעצם החלטה עצמית האם הוא מחוייב לעזור לו או לא, דבר שלבטח אינו רק שאלה של מה בכך, סביר להניח כי העזרה היא בעצם סיכון מסויים של הילד הבריא.

הנ"ל נכתב למיטב הבנתי כשהשאלה היא כשאין סיבה נוספת לעשות הפריה חוץ גופית וPGD, אולם אם בלא"ה צריכים לעשות זאת אם משום הקושי בהולדה טבעית או כשיש חשש למחה גנטית ראוי לחשוב על הדברים בצורה יותר פרטנית.

הרבה הצלחה

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד

    כבוד הרב, ראשית תודה רבה על התייחסותך המהירה , השאלה שהצגתי אינה תיאורטית כלל, ישנן שלוש משפחות ( אחת מהן היא ישראלית, משפחת הררי), שילדם הבכור חלה במחלה נדירה של לוקמיה, מכייון שלא נמצא תורם מתאים, החליטו בני הזוג להביא ילד התואם לבנם החולה מבחינה גנטית כדי שישמש לו תורם מתאים.( הבדיקה התאפשרה הודות לטכנולוגיית הPGD)
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2154356,00.html
    השאלה שלי אם מבחינה הלכתית אין בעיה להביא ילד לעולם בשביל צורך מסויים ולא בגלל הרצון הטבעי להביא ילדים לעולם.
    האם הצלת האח החולה הינה בגדר פיקוח נפש ועל כן יש לשקול מצב זה?

    תודה רבה

  2. ראיתי את הכתבה המצורפת, תודה על המידע.
    אכן כפי שמתואר בכתבה מדובר בפיקוח נפש, יש בהחלט מקום לחשוב ולדון האם ההורים מחוייבים לעשות את מה שעשו, אולם מדוע שלא לעשות כן אם זה יכול להציל נפש. המצב שאת מציגה שהם החליטו להוליד עוד ילד מסיבה צדדית היא נכונה, אבל מדוע שיהיה אסור אם זה לצורך פיקוח נפש. מה גם שהמציאות היא קצת פחות צינית, ובודאי אין להם כל כוונה לגדל ילד "לחלפים". אלא לגדל שני ילדים בריאים ושלמים.
    הרבה הצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל