לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

גרמא בשבת, פסיק רישא דלא ניחא ליה, ספק פסיק רישא, בישול על תולדת האש

שלום כבוד הרב,
יש לי כמה שאלות לגבי מלאכות בשבת:
1.מה זה גרמא?(בהקשר של שבת).
2.מה ההבדל בין "פסיק רישא דלא ניחא ליה" ל"פסיק רישא דלא איכפת ליה"?
3.האם "ספק פסיק רישא" זה "מלאכה שאינו מתכוון"?
4.האם כאשר שמים בשבת מאכל שנתבשל כל צרכו על חפץ חם(לדוגמא על מחבת שנתחממה בשמש או על פלטה שפועלת עם שעון שבת) זה נחשב איסור?

תודה רבה וחג שמח

תשובה:

שלום רב.

1. גרמא היא דבר הנגרם בתוצאה ממעשיו ולא נעשה באופן ישיר בגלל מעשיו, כגון התירו לכבות דליקה על ידי גרמא, שמניח כלי חרס מלאים במים במקום שבו האש עומדת לעבור, וכאשר תגיע האש אל הכלים הם יתבקעו ויכבו את הדליקה. וכן התירו ליתן משקה על טלית שאחז בה האור שלא במקום האש, כדי שתכבה האש כשתגיע למים. ישנם מקרים בהם גם גרמא אסורה מדאורייתא ויש בזה פרטים רבים ואין ללמוד מדין אחד למשנהו, כגון מלאכת הזרייה בשבת היא מלאכה שבמהותה נעשית בגרמא, כיון שהאדם מרים את הגרעינים המעורבים במוץ ללמעלה והרוח מעיפה את הפסולת והגרעינים נופלים, ומלאכה זו אסורה מדאורייתא בשבת אפילו שנעשית בגרמא כיון שכך דרכה להעשות, ומלאכת מחשבת אסרה תורה. וכן במלאכת מבשל האדם חייב אף שרק הניח את הסיר על האש והאש בישלה את המאכל, כיון שכך דרך הבישול.

2. ההבדל המציאותי ביניהם הוא שפסיק רישא דלא ניחא ליה היינו שלא נוח לו אם תקרה תוצאה זו (כגון בפוצע חלזון שלא נוח לו במיתתו), ופסיק רישא דלא איכפת ליה היינו שאין לו תועלת מתוצאה זו (כגון התולש בארעא דחבריה שמתייפת הקרקע מאליה אך אין לו ענין בזה). ולמעשה אין חילוק להלכה בין פסיק רישא דלא ניחא ליה לפסיק רישא דלא איכפת ליה, כיון שבשניהם אינו מכוין לפעולה הנעשית.

3. ספק פסיק רישא לעתיד לכולי עלמא נחשב כדבר שאינו מתכוין ופטור, אך ספק פסיק רישא לשעבר נחלקו בזה הפוסקים וראה במקורות.

4. אסור לבשל על תולדות האש או תולדות החמה בשבת, כל עוד היד סולדת בהם. אך דבר מבושל כל צרכו שהוא יבש מותר להניחו על דבר שאינו מחובר בשעה זו לאש. וגם על האש עצמה מותר אם מניחו מעל גבי סיר אחר.

מקורות:

1. גמרא שבת דף קכ,ב, וברא"ש בבא קמא פרק ו' סימן י"א, ועי' באחיעזר חלק ג' סימן ס' מה שכתב לדעת הרא"ש בזה.

2. כך מבואר בדברי תוספות בשבת עה,א ד"ה טפי וכך כתב להלכה הביאור הלכה סי' ש"כ ד"ה דלא ניחא ליה. אמנם יתכן שלדעת רש"י שם ד"ה טפי יש חילוק ביניהם אך נראה שהלכה כתוס'.

3. בראשונים בשבת דף מא,א מבואר שספק פסיק רישא מותר, ובדברי הרמב"ן והריטב"א שם הוכיחו האחרונים שאף פסיק רישא דלשעבר מותר. ובט"ז בסי' שט"ז סק"ג כתב לגבי תיבה שאינו יודע אם יש בה זבובים שמותר לסוגרה אף שיתכן ויש שם זבובים והם יצודו על ידי מלאכתו כיון שאינו יודע בוודאות אם יש שם או לא. והאחרונים הקשו עליו שהוא ספק פסיק רישא דלשעבר ובזה יכול לבדוק ומפני מה נחשב לדבר שאינו מתכוין, עי' ברע"א ביו"ד סי' פ"ז ובחלקת יואב סי' ח' ובביאור הלכה שטז,ג ד"ה ולכן באריכות.

4. לענין בישול גמרא שבת לט,א. ולענין חזרה בתחילה בשבת כשהפלטה כבויה או בדבר שהתחמם מהחמה אין בזה איסור חזרה בתחילה בשבת כיון שאין זה מחזי כמבשל, וכשם שמותר ליתן דבר מבושל בכלי ראשון, כל האיסור הוא רק בדבר שיש בו משום בישול, אך מחזי כמבשל אין בזה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. חנוכה שמח.
    חשוב לציין בקשר לשאלה 4 שאפשר לשים דבר גוש (יבש) לגמרי על סיר שעל הפלטה וכדומה. ואולי לזה התכוון השואל.
    ויש מקילים לשים חלה ישר על הפלטה (כמובן כשאין היד סולדת בו).
    ועיי' בשבת כהלכה (להרב פרקש מירושלים) שכתב בכל זה באריכות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל