ברצוני לשאול את כבוד הרבנים, מה הדין אדם לקח לחבירו חפץ בעת נסיעתו לחו"ל והשאירו שם במזיד, כעת יש לשלם עבור משלוח החפץ חזרה לארץ סך 100 ש"ח האם חייב מי שלקח את החפץ לשם לשלם את ה100 ש"ח האלו או שזה נחשב גרמא ופטור. תודה רבה.
תשובה:
אם לקח את החפץ לחו"ל ללא רשות הרי הוא חייב לשלם על הוצאות ההחזרה. אם לקח את החפץ ברשות ולאחר מכן החליט להשאיר אותו שם, יש מחלוקת הפוסקים אם בית דין יכול לחייב אותו לשלם הוצאות ההחזרה, או שאינו חייב רק בדיני שמים.
היות ובדיני שמים ודאי חייב לשלם הוצאות ההחזרה, כיון שעשה כן במזיד, אין נפק"מ בשאלה אם חייב גם בדיני אדם, כיון שבכל אופן תביעה בבית דין תעלה יותר ממאה ש"ח.
מקורות:
עיין בעלון המשפט גליון 29 עמוד ה (המקורות להלן מתייחסים לאמור במאמר זה).
אם לקח ללא רשות, הרי הוא חייב בהשבה כגזלן, וממילא לא מיבעיא לסוברים שלא עשו תקנת השבים במקרה שהגנב הלך למדינת הים, אלא אפילו לסוברים שיש תקנת השוק גם במקרה זה, מכל מקום שהגנב נמצא במקום הנגנב הרי הוא חייב להביא את הגניבה מחו"ל וכלשון השו"ע בחו"מ סי' שסז סעיף א "אלא יהא בידו עד שיבואו".
אם לקח ברשות לדעת הקצות אין חיוב השבה, אבל לדעת הנתיבות הרי הוא חייב מדין מזיק. במקרה זה הרי הוא הוא חייב בדיני שמים לכל הדעות, כיון שעשה כן במזיד ולא גרע מהזורק מטבע לים שחייב בדיני שמים.
תודה לכבוד הרב על התשובה, לכאורה מה שעולה מדברי הרב שהמקרה הזה הוא בדיוק כמו המקרה המבואר בגמרא בב"ק דף צח,א לגבי הזורק מטבע לים שהוא חייב רק מדין גרמי על מה שיעלה להביא בר אמוראי, ולכאורה אם כן קשה על הנתיבות בסי' רל"ב סק"י שכתב במקרה זה שנחשב מזיק בידים וחייב מדינא. תודה רבה.
אכן קשה להבין את הנתיבות במה גרע מרחיק מקום מאשר זורק לים וכן הקשה בספר אמרי בינה דיני דיינים סי' כא, וכפי שצויין במאמר בעלון המשפט.
השאר תגובה