שלום רב!
שמעתי מאברך ששמע פסק מרב שאדם שגר במקום שאין מקווה טהרה וחל ליל טבילת אשתו בליל שבת יכולה האשה לטבול סמוך לשבת כמובן קודם השקיעה ולשוב הביתה ברכב בזמן שהבעל כבר בבית הכנסת כמובן שהכל בתנאי שלא תפגשהו עד לאחר צאת הכוכבים, האם יש ממש בפסק זה והאם במקרים דחוקים ניתן לסמוך על כך?
בברכת יישר כח ותודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
היתר זה נאמר רק ביום השמיני לנקיים, אך ביום השביעי אסור לה לטבול עד צאת הכוכבים (ור' עוד במקורות). וגם אז כמובן שמדובר רק בשעת דחק גדול כגון שאין מקווה, או שטבלה ביום חמישי בלילה ונמצא על גופה חציצה וכדו'.
מקורות:
בשולחן ערוך סי' קצ"ז סעיף ג' נפסק שביום השביעי אין לטבול בכל מקרה, וביום השמיני אסור משום סרך ביתה, אך במקום אונס התירו ביום השמיני כמבואר בשולחן ערוך שם סעיף ד' אך ביום השביעי אסור בכל מקרה. וכתב בפתחי תשובה שם בשם החמודי דניאל שרק באונס ששוה לכל הנשים בעיר נחשב אונס. וברמ"א שם בסעיף ה' מבואר שצריכה להסתיר הטבילה מבעלה עד הלילה.
ולענין טבילה באונס ביום השביעי, לדעת הרבה פוסקים אף בדיעבד לא עלתה טבילה ביום השביעי, ר' בש"ך שם ס"ק י"א וכן דעת הב"ח ועוד פוסקים. אך כתב החכמת אדם כלל קי"ח סעיף ה' שאם אינה יכולה לטבול בשמיני ובתשיעי ניתן להקל בזה בדיעבד, וראה עוד מה שכתב האגרות משה ביו"ד חלק ג' סימן ס' וס"א, ובשו"ת דברי יציב יו"ד סימן ק"ו.
