ישנם חילוקים רבים בנוגע מה מברכים על שניצל
מה להלכה להיום נקבע עפ"י הספרדים הרב עובדיה……???
תשובה:
שלום רב.
בנו הגר"י יוסף הביא בספרו ילקוט יוסף בשם אביו רבי עובדיה שליט"א שבדרך כלל יש לברך על כל סוגי השניצלים 'שהכל' מכיון שאין הקמח שבהם ניתן לסעוד את הלב אלא לדבק בלבד.
מקורות:
ילקוט יוסף הלכות ברכות עמוד תכ"ז בסוף ההערה שם. ובנו רבי דוד שליט"א בספרו הלכה ברורה חלק י' מביא שאביו הסכים עם מה שכתב שאם הקמח מרובה באופן שניכר שניתן על מנת לתת טעם ולא רק על מנת לדבק מברכים עליו 'מזונות'.
בס"ד
הרב יצחק יוסף שליט"א, עידכן שכיום מברכים על שניצל מזונות,
כי פירורי הלחם\ קמח מוספים לבשר ע"מ לתת טעם,
ראה פה מכתב:
https://www.yalkutyosef.co.il/2018/04/23/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C/
לומר "עידכן" זה לא מדוייק, יותר מדוייק לכתוב שכך הוא סובר, כאמור רבים מברכים שהכל כיון שגם אם זה ניתן לטעם ובודאי ניתן לטעם, זה ניתן לו כחלק מעיקר המאכל אלא כתבלין, ההתייחסות היא שזו אכילת עוף ולא מאכל מזונות.
אגב הסברא שכתב תמוהה בעיני, אינני זוכר הבדל במתכון של השניצל מימי ילדותי להיום, זה אותו מאכל לכאורה.
הרב כתב שההתייחסות היא שזו אכילת עוף ולא מאכל מזונות, אז לפי זה אין הבדל בין חזה עוף מטוגן לשניצל מטוגן, וברור שהעולם מבדיל, ולמה לא נאמר שהפירורים באו לתת טעם ?
ברור שהם באו לתת טעם ולא צריך לזה ראיה… אבל יש נתינת טעם כחלק מעיקר מאכל, ויש נתינת טעם בתור תבלין. זו ההגדרה.
חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן שֶׁשְּׁלָקָן אוֹ כְּתָשָׁן וְעָשָׂה מֵהֶם תַּבְשִׁיל, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה הָרִיפוֹת וְגֶרֶשׁ כַּרְמֶל וְדַיְסָא, אֲפִלּוּ עֵרֵב עִמָּהֶם דְּבַשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶם, אוֹ מִינִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶם, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסוֹף עַל הַמִּחְיָה; אֲבָל אִם לֹא נָתַן הַדָּגָן בַּתַּבְשִׁיל אֶלָּא לְדַבְּקוֹ וּלְהַקְפּוֹתוֹ, בָּטֵל בַּתַּבְשִׁיל. מרן חילק רק בין דיבוק ונתינת טעם, היכן מצאנו חילוק בנתינת טעם ? מחילה.
ברור הדבר, הרי כל נקודת המוצא של השאלה היא הכלל שהזכרת, הסברא שאני אמרתי זו סברא של פוסקי זמנינו, ואכן היא חידוש גדול, ואין לה מקור ברור בקדמונים, פעם שמעתי שבעל האור לציון היה נוהג לברך על שניצל מזונות, וזו סברא שבאה ליישב את מנהג העולם שמברכים שהכל.
אז עולה מדברי הרב שהסברא היא ליישב את מנהג העולם שמברך "שהכל", אבל לכתחילה נברך מזונות ?
ממש לא. מנהג העולם זה דבר חשוב ומשמעותי בעיני מאוד. כך נהגו הרבה מאוד תלמידי חכמים מובהקים, וזה ההסבר שניתן לזה.
הרב יצחק יוסף אמר היום (מוצאי שבת פרשת ויצא") לברך על השניצל "שהכל" ומפני לבית יוסף סימן ר"ד שמברכים על העיקר ולא על מה שמשמש את העיקר אפילו הוא מיני דגן ורק בתערובת מברכים על הדגן "מזונות"
הם ממש דברינו.
השאר תגובה