לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הנתבע בחר בבי"ד מסוים והתובע חושש על קשריו עם הדיינים

אני רוצה לתבוע אדם בבי"ד, אך הנתבע מסכים לדון רק בהרכב מסוים בבי"ד מסוים (שיש בו הרבה הרכבים) שכל שלושת הדיינים ידידים שלו וגרים בשכונתו, והדיין הדומיננטי שכן שלו וחבר קרוב מאד מאד שלו ושניהם עוסקים יחד בעניינים שונים, (בכדי להמחיש-נניח קוראים לדיין ר' יעקב, כשהנתבע פונה אליו הוא קורא לו יענקי) מכיוון שמדובר בתביעה שיש בה הרבה אומדן דעת מצד הדיינים לנאמנותו וישרותו של הנתבע [אין הרבה הוכחות חד משמעיות למעשיו של הנתבע], אני חושש שהדיינים הקרובים יתקשו להאמין שאכן ידידם המוכר כאדם חשוב והגון יעשה דברים כגון אלו, ולכן אני מתנגד לכך שהם ידונו אותו, ואני מסכים לדון בכל בי"ד אחר, ואפילו באותו בי"ד עצמו בכל הרכב אחר, אך הנתבע מתעקש והדיינים אומרים שזכותו להתעקש כיוון שהם לא פסולים. משכך אין לי דרך לתבוע בשום בי"ד אלא רק בבי"ד הזה, דבר שאני מאד מאד לא רוצה לעשות מכיוון שזה מוריד סיכויי הזכייה בדין כמעט לאפס ומדובר על סכום כסף מאד גבוה.

מה ניתן לעשות?

בתודה

תשובה:

שלום רב,

אם כבר חתמת בוררות, אין מה לעשות. אם עדיין לא חתמת, אתה יכול לבקש לדון בזבל"א, אבל בבני ברק לא מאפשרים זאת. הנך יכול גם לתבוע בבי"ד אחר, ואם אותו בי"ד ישתכנע שהבי"ד שהנתבע מציע אכן קשור אליו, לא תינתן לו אפשרות לבחור בבית דין זה.

אם הנך צודק בדבריך, מוזר מאד שהדיינים אינם מוכנים להסתלק מהדיון. גם אם מן הדין אינם פסולים מלדון, אינם מחויבים לדון ורשאים להסתלק ולו רק למען ההרגשה של בעלי הדין.
יש לציין, הרבה פעמים בעלי דין מדמיינים על קשר של הדיינים לאחד מן הצדדים הרבה מעבר לאמת. רצוי להתייעץ עם אחרים המכירים קשר זה אם אכן יש מקום לחשוש שהקשר ישפיע על פסק הדין.

מקורות:

על אפשרות לדון בזבל"א עיין בשו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' ג ועיין בספר סדר הדין פ"ג סעיף א. מנהג ירושלים לדון בזבל"א, עיין ספר תשובות והנהגות כרך ה סי' שנג. אמנם, יש להקפיד בכל הדברים שצווח עליהם בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קנט.

דין כשרות אוהב לדון עיין בשו"ע חו"מ סי' ז סעיף ז. דין הסתלקות דיין מלדון עיין שם סי' יב סעיף א.

הצטרף לדיון

16 תגובות

  1. לא מצאתי אפשרות כזאת. אבל אם הנך משוכנע שתוכל לשכנע בית דין אחר שבית זה אינו ראוי לדון, אתה יכול לתבוע בבית דין אחר ולהסביר למה לדבריך בית דין פלוני אינו ראוי לדון, ואם אותו בית דין שתתבע אצלם ישתכנעו, לא יאפשרו לנתבע לבחור בבית דין שאינו ראוי לדון. במילים אחרות, אם אינך סומך על הדיינים המכשירים את עצמם, יש לך אפשרות שבין אחר ישקול אם הם ראויים לדון, גם מבלי לתבוע אותם לדין.

  2. תודה רבה על התשובה
    אכן לא מאפשרים זבל"א. תבעתי בבי"ד אחר ובאותו בי"ד עצמו בהרכבים אחרים, אך הם מבקשים מכתב מהדיינים של ההרכב שהנתבע בחר, שבו הם מצהירים שהם לא רוצים לדון או פוסלים עצמם מלדון ,ורק לאחר מכתב כזה מהדיינים, הם יזמנו את הנתבע לד"ת אצלהם, והדיינים הנ"ל לא הסכימו להביא מכתב כזה, יש לציין ששני הדיינים הפחות קרובים אמרו שאין להם חשק לדון בתיק הזה מכיוון שהם מבינים את החשש שלי, וגם מפני שהנתבע דיבר איתם בתור חבר שלהם על העניין שלנו לפני שידעו שאני תובע אותו לד"ת והדיון יתקיים אצלהם, אבל הדיין הדומיננטי והקרוב ביותר לא מסכים בשפו"א להסתלק מהדיון מכיוון שהוא אומר שע"פ דין מותר לו לדון את כולם (אפילו את חבירו הדיין שדן לצידו שנים ארוכות) ואם הנתבע מתעקש לדון דווקא אצלהם זו זכותו, יש לציין שבמקרה כאן הקשר בין הדיינים לנתבע ובפרט בין הדיין הדומיננטי לנתבע הוא קשר ידוע ומפורסם וכולם מסכימים איתי שהחשש כאן הוא אמיתי ואף הדיין עצמו אמר לאב"ד אחר באותו בי"ד שהוא אמנם מסכים איתי ומבין אותי שאני לא רוצה שהוא ידון, אבל הוא לא פסול .

  3. קשה לי להאמין לדברים.
    מתוך דבריך אני מבין שמקום הנתבע הוא בבני ברק (לא ידוע לי על מקום נוסף שלא מאפשרים לדון בזבל"א), אם כך יש לי הצעה אחת לתבוע בבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב.
    ישנם פסקי דין מבית הדין הגדול שלא נתנו זכות לנתבע לבחור בבית דין אחר ובפרט אם ראו טעם בכך. לדוגמא עיין כאן.

  4. המציאות אף חמורה מכך אך קיצרתי מאד והמעטתי בפרטים כדי שלא לחשוף את הדיינים.
    ניסיתי בכמה בתי דין וכולם לא מוכנים לדון אלא רק אם אביא מכתב מאותו בי"ד שהם לא רוצים/פסולים לדון, וכל זמן שאין לי מכתב כזה אז הולכים אחר הנתבע, וזכות הנתבע להחליט שהוא רוצה רק את אותו בי"ד שהוא בחר.
    {מדובר בבי"ד ידוע ומפורסם מאד שאף אחד לא רוצה לריב איתם}

  5. ממש מזעזע.
    לדעתי ההצעה לפנות לביה"ד הרבני בת"א, לא ישימה, גם משום שלאור הפרטים העולים אין לי ספק כי ביה"ד לא ירצה לדון בענין. וגם משום שאין להם כל סמכות כפיה לדון בדיני ממונות.
    לעניות דעתי כדאי לפנות להגרמ"מ שפרן שליט"א להתייעץ איתו בעינן.

  6. האם לדיינים יש חסינות מפני תביעה, למה לא לתבוע אותם בעצמם ולדון בפני בית דין אחר ובלתי תלוי על עצם הגינותם ויושרם בעניין זה, וכי כל מי שלמד חושן משפט נהיה מלאך, יתכן שהם בני אדם והם תועים, זו לא בושה לטעות.

  7. לדיינים אין חסינות מפני תביעה. אדרבה מפורש בפוסקים (בית יוסף חו"מ סי' כה מחודש ד) שניתן לתבוע דיינים שיחזרו מפסק הדין שטעו בו. אבל במקרה זה הדיינים לא הזיקו במישרין בכך שסברו שאינם פסולים לדון, שהרי הדלת פתוחה בפני התובע לתבוע בכל בית דין שירצה, אם משום מה שום בית דין לא רוצה לדון (וזכותו שלא לדון) בגלל שלא רוצים לפגוע בבית דין זה, אין שום מקום לתבוע את הדיינים שישנו את דעתם.
    גם לתבוע דיינים שטעו בדין, גם אם באופן תאורטי הדבר אפשרי, מכל מקום, הסיכוי לקבל כסף מהליך כזה שואף לאפס.

  8. תודה למגיבים ולרבנים המכובדים.

    הערה קטנה וחשובה, הרב כתב "שהרי הדלת פתוחה בפני התובע לתבוע בכל בית דין שירצה" אני לא יכול לתבוע בשום בי"ד אני כפות לתבוע אך ורק בבי"ד המקורב שהנתבע בחר! מכיוון שהולכים אחר הנתבע, וכיוון שהדיינים לא פוסלים עצמם מלדון, שום בי"ד אחר לא רוצה/לא יכול להתערב ולפסול את הבי"ד המקורב,ולהכריח את הנתבע לדון אצלו. משכך לאחר שפניתי לבתי דין אחרים הנתבע הציג בפניהם שטר בוררות שהוא חתם עם הבי"ד המקורב הנ"ל, ומייד הם סילקו ידם מהעניין. כך שאין לי שום ברירה אלא אך ורק לדון בבי"ד המקורב!

  9. כל בית דין רשאי ויכול להכריח את הנתבע לדון בפניו ולשלול ממנו את האפשרות לבחור בבית דין פלוני. אם בתי הדין מסרבים לעשות כן מפני כבודו של בית דין פלוני, אין בכך מקום לתבוע את הדיינים על נזק שהם גורמים. לדוגמא: נניח שיש רב חשוב שבא בימים בעיירה מסוימת, הרב מחמת גילו אינו ראוי לשמש ברבנות, אבל משום כבודו שום רב אחר אינו רוצה לכהן כרב בעיירה זו, האם בני העיירה יוכלו לתבוע את הרב בדין תורה שיעבור לגור למקום אחר כדי לאפשר לרב אחר להגיע? לכל היותר ניתן לסרב לשלם לו את משכורתו.

  10. ח"ו לחפש יושר והגינות בערכאות. ומה אם דיינים הממיתים עצמם באהלה של תורה והם יראי שמים השואל טוען שנעשה לו חוסר צדק, כיצד נצפה לצדק בשופטים שאינם יראי שמים.

  11. אסור לעשות כן מצד איסור ערכאות והעצה לא תועיל בכלל. הנתבע יכול לתבוע אותו על ההליכה לערכאות ולדרוש שהתביעה לגופו של עניין תהיה בבית דין שהנתבע יבחר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל