1) מה העניין בלעלות לקבר של אב או אם?
2) האם מותר לבקש מנפטר שיתפלל בעדי?
3) מה זה האיסור "דורש אל המתים"?, והאם בקשות מנפטר כלול בזה?.
תודה רבה על התשובות, וסליחה על ההטרדה.
תשובה:
שלום רב.
1) יש הנאה למתים שבניהם ואוהביהם הולכים על קבריהם להתפלל עליהם ולבקש טובה לנשמתם.
2) אין להתפלל למתים או לבקש מהם, שלא יהיה בכלל 'דורש אל המתים' אלא יתפלל לקב"ה, וכשמתפלל בקברי צדיקים יבקש מהשי"ת שיתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ורבים מתירים לומר למת תהא מליץ יושר ותתפלל בעדנו לה' יתברך.
3) איזהו דורש אל המתים, זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבית הקברות, כדי שתשרה עליו רוח טומאה, והוא שד של בית הקברות, ודורש שיהא שד זה אוהבו ומסייעו בכשפיו, ואל המתים היינו אל מקום המתים, בבית הקברות, ורוב הראשונים מפרשים שהוא שהמת יודיעו מה ששאל לו, אלא שמהם מפרשים שהמת יבוא בחלום ויודיעו, ומהם כתבו רוח המתים שנלוים עליו ומגידים לו מה ששאל מהם, ומהם כתבו שיבהיל מחשבותיו עד שיתעורר דמיונו, ומהם מפרשים שדורש לגופו של מת ומדבר עמו על ידי כישוף בעודו בקברו.
יש שכתבו שאותם נשים ועמי הארץ שהולכים על קברי מתים וכאילו מדברים עם המתים ואומרים להם צרותיהם קרוב הדבר שהם בכלל דורש אל המתים, ואחרונים האריכו להוכיח שאין בזה שום איסור של דורש אל המתים אפילו כשמבקשים מהמתים שיתפללו על החיים, שכן אמרו בתענית צבור על הגשמים שיוצאים לבית הקברות כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים, וכן אמרו בכלב שהלך ונשתטח על קברי אבות בחברון ואמר אבותי בקשו עלי רחמים ועוד.
מקורות:
1. המקור הראשון לעלייה לקבר מוזכר בדברי המדרש אצל יוסף שעלה להתפלל בקבר אמו וכן כלב הלך לחברון, ור' בגשר החיים. והמנהג לבקר בכל שנה ביום היארציי"ט כבר הוזכר ברש"י ביבמות דף קכב,א ע"ש.
2. באר היטב סי' תקפ"א ס"ק י"ז וגשר החיים חלק ב' פכ"ה, ור' בשו"ת המהר"ם שיק או"ח סי' רצ"ג.
3. גמרא סנהדרין סה,ב ובראשונים שם ובשו"ע יו"ד קעט,יג חכמת אדם פט,ז, שו"ת מהר"ם שיק שם וגשר החיים שם.
