לעניין שבת ..שביתת כלים .. א. מה דין העובדים התאילנדים שיש לנו בהסכם עבודה לעניין שבת.. ב. אם יש לי עובד תאילנדי שעובד אצלי ששה ימים בידיעה מראש ועם כל זאת גר כל השבעה ימים בקרוואן שהקמתי לי האם מותר לו ללכת לעבוד אצל מישהו אחר, כגון חבר בישוב? ג. אם הפועל מבקש ממני "להשאיל" לו ביום שישי כחצי שעה קודם שבת משחזת, זה כלי חשמלי "דיסק" בלשון המקצועית שמשחיז כלים .. האם מותר לתת לו? ד. אם הוא עובד אצל החבר עם הכלי שאני נותן לו, האם אני עובר על לפני עוור לא תתן מכשול? ה. אני מבין שאילו הייתי משכיר את הכלי היה יותר מורכב, כי יש חולקים. אם אפשר לקבל מקורות לדברים .. בתודה תשובה: שלום רב. א. דין העובדים האלו אינם כעבדים שהבעלים מצווים על שביתתם כיון שאינם קנויים לו קנין הגוף אלא שכירים אצלו, וממילא אין הבעלים מצווים על שביתם. ב. בעל הבית אינו צריך לשמור על מעשיו של הפועל ביום השבת, ואם ילך מעצמו לעבוד אצל אדם אחר אין בכך איסור. ג. מותר להשאיל לו מערב שבת כלי עבודה, ואם ניכר עליהם שהם של הישראל, יש להתנות עמו שלא יעבוד בו בשבת רק משום מראית-עין. ד. אין איסור להשאיל לו אף אם יודע שיעבוד בו אצל חבירו בשבת. ה. מותר גם להשכיר לנכרי את הכלי אך יש להשכירו ביום ד' או ה' ולא בערב שבת, וכן יש להבליע את שכר השכירות בימים נוספים, שלא ייחשב שמקבל שכר עבור שבת לבדה. מקורות: א -ב. שולחן ערוך סי' ש"ד סעיף ג', ודין עובדים אלו שאינם קנויים בקנין הגוף ואינם מקבלים עליהם מצוות כלל הוא כדין סעיף זה שאינו מצווה על שביתתו. ג. סי' רמ"ו סעיף א' וב', ושו"ת קנין תורה ח"א סי' פ"ג סק"א. ד. אם יכול להשיג כלי כזה ממקום אחר אין זה לפני עיור אף אם הינך יודע שעומד לעבוד בזה בשבת אצל יהודי אחר, ואף אם אינו יכול להשיג כלי זה במקום אחר אין זה לפני עיור, כיון שאינו נותן לו את גוף האיסור, וגם אינו עושה את המלאכה כעת, וכעין מה שכתב המשנה ברורה בסי' קס"ג שמותר ליתן לחם למי שידוע בו שאינו נוטל ידיו אם לוקח הלחם לאוכלו בביתו, וכן מבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קפ"ד ושו"ת בנין ציון חלק או"ח סי' ט"ו ומשיב דבר ח"ב סי' ל"א. ה. שולחן ערוך שם בדעה א', וכפי שפסק הרמ"א שם לעיקר כדעה זו, ובמ"ב שם סק"א וג'.
