השכרתי דירה והשוכר לאחר כחודשיים התקשר והודיע לי כי כל המערכת בבית נשרפה , כמו כן הוא הוסיף כי התייעץ עם בעל מקצוע חשמלאי והחשמלאי אמר לו כי מדובר בבניין ישן ולכן כל החוטים נשרפו, אני הגעתי לדירה והיות ואני מתמצא בחשמל כמו חשמלאי בדקתי את כל הדירה לא הצלחתי לגלות את התקלה, לאחר כשעה בקשתי מהשוכר שיספר לי מה בדיוק הוא עשה שקראה התקלה ואז הוא סיפר כי רצה להחליף בית מנורה שיהיה לו מנורה של פלורוסנט במקום מנורה רגילה עם אור צהוב, אני מיד בדקתי את החוטים והתברר כי השוכר החליף בין החוטים ולכן כל הבית קיצר החזרתי את החוטים וכל הבית עבד כרגיל, אני הודעתי לו כי אני אצטרך לחייב אותו כי זה תקלה שהוא יצר ואני צריך להגיע במיוחד למרכז העיר לתקן לו תקלה שהוא יצר.
הדייר עזב ואני תובע ממנו על התיקון 250 ש"ח, הדייר טוען כי התייעץ עם רב והרב אמר הואיל ואני מראש לא קצצתי סכום לכן יש לשלם לי רק 100 ש"ח.
השאלה שלי, מאחר ואני מראש לא יכולתי לקצוץ סכום, כי הייתי סבור שזה באחריותי רק לבסוף כאשר הודה הדייר כיצד אירעה התקלה עליתי על זה מיד והתיקון לאחר מכן ממש דקה , השאלה האם הוא חייב לי את מלא הסכום של 250 ש"ח שאני דורש, מאחר שזה סכום שכל חשמלאי היה מבקש אפילו יותר כי לקח שעה לחפש את התקלה והדייר הסתיר זאת ונתן לי לעבוד בחינם ורק בסוף גילה.
כמו כן דבר דומה היה לו סתימה באסלה והוא הטיל עלי את האשמה שיש בעיה בצנרת ולאחר שפתחתי את הסתימה הוא אמר שהילדים שלו זרקו ניירות , האם אני יכול לחייב אותו על כך על אף שלא קצצתי מראש.
תשובה:
אינני יודע את הסכום המדויק המגיע לך, אבל מגיע לך רק מחיר מינימלי שאדם שאינו חשמלאי ומעיד על עצמו שהוא מתמצא בחשמל היה לוקח עבור החלפת החוטים של הפלורוסנט. אינך יכול לדרוש תשלום לא עבור עבור ההגעה לחינם ולא עבור הניסיון לגלות את התקלה, ואף על החלפת החוטים מגיע לך מחיר מינימלי של מתמצא שאינו מוסמך.
באופן כללי נראה שהסכום שהשוכר מעוניין לשלם הוא יותר ממה שהוא חייב.
מקורות:
ההגעה לשווא וכן שעת העבודה לחפש את התקלה לא נעשו כשירות לשוכר, אלא המשכיר סבר בטעות שהוא חייב לעשות כן עבור עצמו. השוכר אכן הטעה אותו אבל מצד הדין אין מקום לחייב אותו על כך משני טעמים. א. הוא לא עשה כן במזיד, אלא החשמלאי הטעה אותו (עיין ש"ך חו"מ סי' שפו סק"ו). ב. גרמי אינו חייב אלא על נזק ולא על שבת (עיין קצות סי' שח סק"ב), הטרחה ואיבוד הזמן של המשכיר הם בגדר שבת.
על החלפת החוטים השוכר חייב לשלם, אלא שאינו חייב לשלם אלא מחיר מינימלי, כיון שלא קבעו מראש וכשהמשכיר תיקן את החוטים כבר ידע (או לפחות היה יכול לדעת) שהוא עובד עבור השוכר ויש צורך לקבוע מחיר, אם הוא מבקש לקבל יותר מהמינימלי. עיין שו"ע חו"מ סי' שלב סעיפים א,ד.
בית הדין לא השלים את התשובה בחלקה השני של השאלה, לגבי הסתימה באסלה שהתברר שהוא רימה את המשכיר ולא סיפר מראש שילדיו הם ביצעו את הסתימה והאשים את המשכיר שנתן לו דירה עם בעיות במערכת, ולאחר שהמשכיר השלים את התיקון התוודה בפני המשכיר כי ילדיו עשו את הסתימה, האם במקרה זה שמתברר שהוא שיקר האם יהיה חייב את מלא הסכום.
במקרה זה ברור שהוא יהיה חייב לשלם על פתיחת הסתימה מחיר מקובל בשוק, שהרי אין מקום לומר שאם לא קצץ מחיר הרי זה על דעת המחיר הנמוך, כיון שהמשכיר לא ידע שעליו לקצוץ שכר, וממילא עליו לשלם לו מחיר מקובל בשוק וכדין יורד לשדה חבירו בשדה העשויה ליטע בשו"ע חו"מ סי' שעה סעיף א.
אם השוכר הטריח את המשכיר לבוא אליו חינם במזיד או בפשיעה, מסתבר שעליו לשלם את הוצאות הנסיעה. עיין רמ"א חו"מ סי' יד סעיף ה בדין האומר לך ואני אבוא אחריך ולא הלך אחריו שחייב לשלם את ההוצאות, ועיין בפתחי תשובה שם ס"ק טו דוגמא נוספת שחייבים לשלם. אבל על הטרחא ואיבוד הזמן לכאורה אינו חייב לשלם, כיון שמזיק בגרמי אינו חייב אלא על נזק ולא על שבת וצער. אולם, בפתחי תשובה חו"מ סי' שפב סק"ג מביא בשם שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קעו על מקרה שאדם הזמין רב מכובד למול את בנו בכפר מרוחק, המוהל הגיע ומצא שנולדה נקבה ולא זכר והאב היתל בו. והחתם סופר פסק שהוא חייב לשלם לו שכרו כדין פועל שיצא לעבודתו והמעסיק לא הודיע לו שאין צורך, ואף שהמזמין לברית לא קצץ שום שכר והמוהל היה מוכן לעשות את המצווה בחינם, מכל מקום, כיון שהמוהל הסכים לבוא ולמול כדי לקבל את שכרו מן השמיים, לכן האב המהתל חייב לשלם עשרה זהובים שאותם קבעו חז"ל כשכר מצווה. ואם כן, גם בנידון דידן המשכיר יכול לטעון שהסכים לבוא כדי לעשות את המוטל עליו לתקן את הדירה המושכרת וממילא השוכר לשלם לו שכר מלא שאותו ציפה המשכיר להרוויח בכך שיטרח בעצמו להגיע לדירה.
השאר תגובה