האם באופן שאין ברירה אחרת, מותר לגנוב אוכל כדי לא למות ברעב? הרי מצאנו שמחללים שבת על יהודי שבעתיד ישמר שבתות הרבה, האם גם איסור גניבה נדחה מפני פיקוח נפש, או שאין סיבה שחבירו יפסיד מחמת פיקוח הנפש שלו?
תשובה:
מותר לאדם לגנוב אוכל מחבירו כדי להציל את נפשו מלמות ברעב, אך צריך שיהיה בדעתו לשלם אחר כך כשיתאפשר לו, אך אסור לעשות כן אם אין דעתו לשלם אחר כך. וחוץ מג' דברים 'עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות' אין דבר אחר העומד בפני פיקוח נפש.
מקורות:
כך פסק השולחן ערוך סי' שנ"ט סעיף ד' עפ"י המתבאר בדעת רוב הראשונים בסוגיא בב"ק דף ס,ב (תוס', רשב"א, רבינו פרץ והרא"ש שם), וכך פסק הטור שם להלכה, מפני שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש לבד מג' עבירות ע"ש.
ור' בלבוש שם שכתב לבאר את הסיבה שאסור לגזול אם אין בדעתו לשלם אפילו אם הוא לצורך הצלת נפשו, מפני שכל הגוזל את חבירו כאילו נוטל את נפשו ומאי חזית דדמך סמיק טפי, ולכאורה הדמיון לדין מאי חזית צ"ב.
ובביאור ספק הגמרא שם שנסתפקה אם חייב לשלם כשמציל עצמו בממון חבירו, יעוי' בגילוני הש"ס שם שביאר שהספק אם פיקוח נפש הותרה או דחויה, ויש שפירשו שהספק הוא אם נחשב מזיק באונס גמור שפטור לדעת תוס' (ב"ק כז,ב).
אמנם דעת רש"י בסוגיא שם שאף בשעת פיקוח נפש אסור לגנוב אף כשבדעתו לשלם ורק למלך שם מותר כי מלך פורץ גדר ע"ש ברש"י ד"ה ויצילה, ובמשנה למלך בפרשת דרכים פי"ט (הובא במהריץ חיות שם) תמה על דברי רש"י הא אין דבר העומד בפני פיקוח נפש, ובשו"ת בנין ציון סי' קס"ז – קס"ט האריך לבאר שיטת רש"י בכמה דרכים ע"ש. וברמב"ן בכתובות דף יט,א מביא שמצא בבריתא חיצונית (וכן הוא בירושלמי) ששלשה דברים אין עומדים בפני פיקוח נפש ר' מאיר אומר אף הגזל.
