לכבוד הרבנים שלום רב,
בערב שבת אנו מציינים את פרשת "ויכולו" שלושה פעמים.
(בתפילת העמידה, לאחר תפילת העמידה לפני ברכת מעין שבע, ובקידוש השבת)
תהיתי לעצמי מדוע בנוסח הקידוש אנו מוסיפים את צמיד המילים "יום השישי" בתחילת פרשת ויכולו ?
תודה מראש, שמעון
תשובה:
שלום רב.
תיבות 'יום השישי' אינם חלק מפסוקי 'ויכולו' ובכל זאת בקידוש נוהגים להתחיל מ'יום השישי' ולא מ'ויכולו' אף שזה באמצע פסוק, מכיון שרוצים להשלים את שם ה' בראשי התיבות של 'יום השישי ויכולו השמים', ובתפילה אין אפשרות להוסיף תיבות ומשום כך אין אומרים זאת בתפילה.
מקורות:
מנהג זה וטעמו הובא ברמ"א סי' רע"א ס"י, ובמגן אברהם כ' טעם נוסף כדי להשלים ע"ב תיבות שבקידוש, ובביאור הגר"א כתב ש'יום השישי' הוא כנגד התוספת שבת.
מנהג מרוקו להוסיף גם בתפילה "יום השישי". הטענה של הרב לא מובנת כי זה לא תפילת י"ח ואין שום מניעה להוסיף תיבות כדי להשלים שם הוי"ה.
כוונתי היתה להתייחס בקצרה לדין שכל פסוק דלא פסקיה משה אסור למפסקיה, לא אומרים חצאי פסוקים.
השאר תגובה