זו שאלה שמישהו שאל אותי
אני קבלן. מנסיון אנחנו מכניסים בכל הסכם שאם אנו לא מקבלים את התשלום עד תאריך מסוים בכל חודש עולה התשלום ב5 אחוז, כמובן שאף פעם איננו משתמשים בסעיף זה והוא מיועד להגנה בלבד. עשיתי עבודה בשביל אדם מסוים ובמקרה הזה הוא אינו משלם כבר כמה שנים לא תבענו ולא ביקשנו ממנו את התוספת של ה5 אחוז. אך עכשיו הולכים לעשות לו הסדר נושים כך שכל אחד יקבל חלק יחסי ממה שיצא. שאלתי היא האם מותר לי להכניס לתביעה את הסעיף של החמש אחוז בכדי שאקבל חלק יותר גדול (שכמובן עדיין לא יבא ליותר מעלות העבודה + הוצאות חוב עו"ד וכו'). אני מהאנשים הראשונים שהוא חייב להם אם לא הראשון.
אשמח לקבל תשובה
תודה
תשובה:
תחילה נתייחס לשאלה של ריבית. מותר לקבוע קנס חד פעמי על איחור, אבל לא ריבית חודשית, אלא אם כותבים בהסכם שכל דבר שיש בו חשש ריבית יהיה לפי ההיתר עיסקא שבספר ברית פנחס. גם אם לא גובים את הריבית עלולה להיות איסור בעצם ההסכם.
אני מניח שההסדר הוא בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל (בבית דין הרי לא ניתן לגבות ריבית), ואם כן אתה רשאי להגדיל את החוב ככל שתוכל, גם בתביעות של ריביות, אם בסופו של דבר לא תגבה יותר מהמגיע לך על פי דין.
מקורות:
לעניין קנסות על פיגור בתשלום עיין עלון המשפט גליון 21 עמוד ה. לעניין איסור לא תשימון בריבית דרבנן עיין חוות דעת סי' קס סק"א שמשמע שהמלווה עובר.
מצד הלכה הנושה יכול לתפוס מנכסי החייב, גם אם מגרע בכך מנושים אחרים, עיין שו"ע חו"מ סי' קה, כך שניתן לתבוע ככל שבית משפט מחייב ואין שום בעיה הלכתית. בנוסף לכך בית משפט מחלק בין בעלי חובות שלא כדין תורה, שהרי חלקם ודאי תובעים ריביות. כמו כן, שיטת החלוקה בין נושים לפי דין תורה שונה מאשר החוק, עיין עלון המשפט גליון 20 עמוד ה.
במאמר המוסגר אעלה טענה מחודשת שלא מצאתי שידונו בכך. הרי לפי המבואר בשו"ע חו"מ סי' קד סעיף י יש לחלק בין כל הנושים בשווה ואם אחד הלווה שתי הלוואות בשני זמנים הרי הוא גובה שני חלקים, ואם כן לסוברים ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף (וכן נפסק בשו"ע אבן העזר סי' לח סעיף יג) כל קבלן או עובד מתחייב לו המעביד חיוב חדש בכל רגע, ואם כן הרי הם קודמים לכל הנושים האחרים, שהרי אם החייב חייב לעובד אחד אלף פרוטות ולמלווה נוסף עוד אלף פרוטות, יוצא שיש לעובד אלף חובות של פרוטה אחת שהצטברו באלף רגעים ולמלווה חוב אחד של אלף פרוטות שהלווה בפעם אחת, ואין המלווה יכול לגבות פרוטה שניה אלא לאחר שהעובד קיבל את כל שכרו. וצריך עיון.
