רציתי לדעת מדוע אסור לצפות בטלוויזיה בשבת,האם מותר לצפות במידה ומופעלת על שעון שבת,איך זה שמותר להנות ממזגן שמנדלק בעזרת שעון שבת,מה בעצם ההבדל מבינהם?
יש לציין כי שמעתי את תשובת הרבנים שאומרים כי יהודים עובדים על מנת לספק תכנים לצפייה, אך במקרה וזוהי התשובה מדוע אסור לצפות בתכנים בערוצי גויים ומדוע מזגן כן מותר בעוד יהודים יושבים בחברת החשמל ומתפעלים.
תשובה:
שלום רב.
קודם כל צריך לדעת מה היא ה'שבת', ואחר כך לדון בענין ההלכתי של השאלה.
התורה ייחדה את שבת משאר ימות החול ואף בעשרת הדברות נכתב 'שמור/זכור את יום השבת לקדשו', הקב"ה נתן לנו את השבת לא רק למטרת נופש ומנוחה כי אם השבת ניתנה לעונג רוחני מעין עולם הבא (גמרא ברכות נז,ב) ואמרו חז"ל (שבת קיח,א) שכל המכבד את השבת מעשות בו צרכיו נותנים לו נחלה בלי מצרים. צפיה בטלוויזיה גם ללא האיסור ההלכתי שבזה (כמבואר בהמשך) יש בה מעשה חוליי הניכר לכל, אין בה קדושה ומעשה שביתה כלל, ומשום כך אסור לאדם לעשות דבר זה בכל מקרה, אלא לייחד את השבת ליום שונה מימות החול ולקדשו במאכל במשתה בדברי תורה ולהתעלות ברוחניות.
גם מבחינה הלכתית, אכן בערוצים המשודרים מהארץ בוודאי אסור לצפות מצד איסור מעשה שבת, אך גם בשידורים המשודרים מחו"ל על ידי גויים אסור מפני שזה משמיע קול ואוושא מילתא כמו שכתבו בכמה מקומות בפוסקים. שונה מכך השימוש במכשירים חשמליים אחרים המקלים על האדם בשבת, כמו מזגן וכדו' אף שלדעת הרבה פוסקים אכן יש חשש בהנאה מחשמל המיוצר בחברת החשמל, אך גם לדעתם הדבר שונה כיון שאין הם מתפעלים עבורי את המזגן אלא עושים שם פעולות אחזקה ושמירה על המצב הקיים, וההנאה של האדם בביתו היא לא ממעשה הנעשה בשבת באופן ישיר.
ונכון להביא כאן דברי הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף (סי' רנ"ב) על שאלה זו:
ובלאו הכי הרי גם בימי החול כל מי שיראת ה' נוגעת ללבו ירחק מלהשתמש בטלויזיה, אף בדרך אקראי, כי יש בטלויזיה תכניות של מראות נגעים האסורות, פריצות נוראה, וגם זלזול בלומדי תורה והכנסת השקפות זרות לרוח תורתינו הקדושה, ויש בזה גם משום מושב ליצים וביטול תורה עצום. ובעצם הכנסת הטלויזיה לבית יש איסור גמור מכמה טעמים, ויש בה משום "לא תביא תועבה אל ביתך", ומשום "אל תשכן באהלך עולה".
שבת שלום.
מקורות:
לענין קדושת השבת ראה באבן עזרא שמות פרק כ פסוק ח שכתב וזה לשונו: כל ימי השבוע אדם מתעסק בצרכיו, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוא אפילו בצרכיו שעברו, או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעי' נח, יג). ומנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל הנביאים, כמו מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת (מ"ב ד, כג). וכבר הזכרתי, כי טעם כל עושה מלאכה בשבת הוא מכחש במעשה בראשית, רק איננו מכחש השם הנכבד. וגם ברמב"ן על התורה ויקרא כג,כד וזה לשונו: ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בי"ט ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה:
וכדאי לקרוא גם כאן באתר ערכים את המאמר 'שבת – אי של רוחניות'.
לענין צפיה בטלויזיה הנדלקת על ידי שעון שבת, ר' בשו"ת יביע אומר חלק ו' סימן ל"ד באריכות.
האם אוושא מילתא חל גם על סרטונים ללא קול?
הכוונה בשאלה, אם זה באלבום דיגיטלי שבו יש תמונות מוחלפות בזו אחר זו, כמובן ללא קול, זה אכן, מותר.
אבל אם באלבום הדיגיטלי היה אפשר לשים סרטונים ללא קול האם גם זה נחשב אוושא מילתא.?
לדעתי גם זה בכלל האיסור.
תודה
השאר תגובה