לתרומות לחץ כאן

השכיר מחסן במקום שהיה פיר של צינורות ביוב ואירע פיצוץ

השכרתי דירה. הדירה הייתה מדורגת, קומה ראשונה הייתה קומת מגורים וקומה התחתונה היתה קומת המחסן. לקומת המחסן היה צמוד פיר ששם התרכזו צינורות מערכת הביוב ,אני סיפחתי את שטח הציבורי לדירתי ובמסגרת השכרת הדירה השכרתי גם את השטח הזה , השטח הזה היה מכוסה בתקרת גבס , הדייר תמיד ראה רטיבות שהצינורות טפטפו הודיע לי אני בקשתי שיסייד, ותמיד שילמתי על הסיוד פעם היה קצר חשמלי ואני שילמתי גם על זה , אני לא תיקנתי את בעית הרטיבות ,וגם הדייר לא ידע רק לאחר שהיה פיצוץ בצינור אז נפלה תקרת הגבס ואז גם הדייר ידע את מקור הרטיבות באיזה שהוא שלב המערכת קרסה והצינור התפוצץ וכל מי הביוב התנקזו לתוך הדירה וניגרם נזק לדייר בעשרות אלפי שקלים האם אני חייב לשלם את הנזק לשוכר בגלל שסיפחתי את החלק הזה לתוך הדירה או שוועד הבית צריך לשלם בגלל שזה צינורות משותפים מדובר בנזק של 150 אלף ש"ח לפי הערכת שמאי , אני מדגיש שיתכן אם לא הייתי מספח את השטח לדירתי הפיצוץ היה קורה מחוץ לבית ולא היה ניגרם נזק לשוכר.

תשובה:

את וועד הבית ודאי אין מקום לחייב.

לגבי המשכיר תלוי, אם השוכר לא ידע שסופח למחסן פיר המיועד לצינורות ביוב, ומאז שנודע לו על כך לא עבר מספיק זמן שיוכל למצוא מקום חילופי ולעבור לשם, הרי המשכיר חייב לשלם את הנזק עד כדי דמי השכירות של המחסן מתחילת השכירות. אם היה לשוכר מספיק זמן שיוכל למצוא מקום חילופי ולעבור לשם מאז שנודע לו על כך ואף על פי כן המשיך בשכירות, הרי זה תלוי במחלוקת הפוסקים ואם השוכר מוחזק בדמי השכירות הרי הוא יכול לגבות מהם את הנזק.

מקורות:

את וועד הבית אין מקום לחייב, כיון שמלכתחילה בנה המשכיר במקום בעייתי. בנוסף לכך, אין מקום לחייב על נזקי מים ללא התראה מראש לבעלים שהם חייבים לתקן, ואפילו לאחר התראה לא ניתן לחייב, עיין כאן.

לעניין המשכיר, אם השוכר לא ידע מהבעיה הרי שהוא יכול לטעון שמחסן שחלקו בנוי במקום האמור לשמש פיר לצינורות ביוב, אינו שווה את הכסף שהוסכם, וכיון שהפיצוץ שאירע שורשו קשור לבעיה שכבר היתה במושכר (עיין שו"ת ), אין השוכר צריך לשלם דמי שכירות (גם למפרע) אלא כשווי מחסן הבנוי בפיר שעוברים דרכו צינורות ביוב ושעלולים להתפוצץ ללא התראה מראש. ולכן המשכיר חייב להחזיר את דמי השכירות של המחסן (החלק העליון לכאורה אינו קשור) עד כדי שווי הנזק (ניתן להניח שהנזק שווה לפחת של דמי השכירות).
אם השוכר המשיך להשתמש לאחר שראה את הבעיה, שוב אינו יכול לטעון טענת 'מקח טעות' וחייב לשלם דמי שכירות כפי שהוסכם. עיין עלון המשפט גליון 38 עמוד 1 דין 1 ועמוד 4 דין 10, ועיין שם בעמוד 2 דין 4 שאם השתמש מחמת אילוץ (כגון בנידון דידן אם השתמש זמן שלוקח למצוא מקום חילופי ולעבור לשם), עדיין יכול לבטל את המקח.
גם אם השוכר ידע מהבעיה והמשיך להשתמש, הרי המשכיר היה חייב לתקן את הנזילה, ואם לא תיקן (אלא שילם סיוד בלבד), הרי השוכר יכול להוריד מדמי השכירות על תקופה זו שהמשכיר ידע שיש צורך בתיקון ולא תיקן. כמו כן אם אירע נזק מחמת שהמשכיר לא עשה את המוטל עליו, לכאורה הרי הוא חייב לשלם לדעת הרמ"א בחו"מ סי' שלג סעיף ו שפועל בדבר האבד שחזר בו חייב לשלם את הנזק, שהרי גם משכיר מתחייב לתקן והרי הוא כפועל (שהרי אין הבדל בין פועל שמקבל תשלום רק עבור העבודה לבין משכיר שמקבל כסף עבור דירה יחד עם התחייבות לעבוד). אמנם הנתיבות שם ס"ק יד כתב בדעת המחבר שאינו חייב על הנזק.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל