לתרומות לחץ כאן

שותפות בעסק הפתוח בשבת בלי ליהנות מהרווחים

האם מותר להכנס בשותפות בעסק שחייב על פי החוק להיות פתוח בשבת? בלי להנות מרווחים של שבת!

תשובה:

שלום רב.

כל שעדיין לא נשתתפו, וקודם שותפותם מתנה הישראל עם הגוי שאינו רוצה בעבודה בשבת, והגוי על דעת עצמו ולעצמו הוא עובד בשבת, ואין לישראל חלק בעבודתו ובשכרה, אלא הישראל עובד באחד מימי השבוע לעצמו, ונוטל כל שכר אותו היום לעצמו, כתב בשלחן ערוך להתיר. אלא דכתב האגרות משה שיש צורך שידעו באופן ברור כמה שכר מתקבל מיום השבת וכמה מימי החול שברשות הישראל, כדי שלא יהיה זה נראה הערמה בעלמא.

וכן הדין אף כאשר אין הבעלים עוסק בעצמו במסחר, אלא ישנם פועלים העוסקים עבור הבעלים.

אולם, צריך זהירות רבה שלא יהיה חשש של מראית העין, וכגון באופן שהיהודי אינו יושב במסחר כלל, גם לא בימי החול.

ובכל אופן, יש צורך לכתוב שותפות זו בשטר, בכדי שיהיה לה תוקף הלכתי, ולא יראה כהערמה בעלמא.

על אף האמור, יש לציין כי הפוסקים התרחקו מאד מהיתר שותפות עם גוי לענין מסחר בשבת, משום חשש ש'אם נפתח פתח היתר אפי' כנקב מחט של סדקית, כבר יופתח פתח כפתחו של אולם וכל החניות יפתחו בשבת, ושם שבת ישכח מפיהם ומפי זרעם'. אמנם במקום הפסד מרובה ובהתמלא התנאים דלעיל, יש שכתבו להקל.

ולכן, איעצך ידידי, שתפנה לרב באזור מגורך, ותשטח בפניו את צורת השותפות והעיסקא, ותבקש שיערוך עבורך שטר מסודר, כדי ששותפות זו תעשה על הצד הטוב ביותר, שלא יגיע מכך ח"ו חילול שבת.

חג שמח.

מקורות:

היתר השותפות, מרן בשו"ע (סי' רמה ס"א). ועי' אגרות משה (או"ח ח"א סי' צ, וח"ב סי' סה).

כשפועלים עוסקים, עי' אגרות משה (או"ח ח"ב סי' סה).

חשש מראית העין, עי' אגרות משה שם, ונודע ביהודה (תנינא או"ח סי' כט).

בצורך לכתוב שטר, עי' אגרות משה (או"ח ח"א סי' צ).

חשש האחרונים להחמיר, עי' חלקת יעקב (או"ח סי' ס). ומהרש"ק בהאלף לך שלמה (סי' רכט) ובשרידי אש (ח"א סי' כג).

וע"ע בכל זה בספרי משיב משפט (ח"א סי' ג) באורך, ובאופן שכבר הם שותפים בעסק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל