כידוע בערב ראש השנה יש אנשים שצמים, האם אני יכול לצום עד חצות היום ולא עד צאת הכוכבים?
תשובה:
אין לצום בערב ראש השנה עד צאת הכוכבים כדי לא להיכנס לראש השנה כשהוא מעונה. ואף שבעבר היו צמים עד פלג המנחה, אך עכשיו נוהגים להתענות רק עד זמן מנחה גדולה, ומתפללים תפילת מנחה ואומרים בה 'עננו' ואחר כך אוכלים.
מקורות:
שו"ע סי' תקפ"א ס"ב, וסי' תקס"ב ס"ב ומ"ב שם סק"י.
ונביא כאן את דברי הטור בסי' תקפ"א בטעם לתענית זו, משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו, בא אליה בחיל לגבותו, כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך, הניח להם שליש, כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני, כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל. כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עוונות כל השנה, ערב ראש השנה הגדולים מתענים ומוותר להם שליש עוונותיהם, בעשרת ימי תשובה בינונים מתענים ומוותר להם ב' שלישים, ביום הכיפורים הכל מתענים ומוותר להם הכל. ובבית יוסף שם כתב שאף שבדברי המדרש כתוב שרק הגדולים מתענים, נהגו באשכנז להתענות כולם משום שבדבר שהוא צער לו כל הרוצה לעשות עצמו גדול עושה, ויעוי' במגן אברהם סק"ט מה שכתב על זה. והחתם סופר בתורת משה השלם דברים עמוד קל"ג כתב שבימים הראשונים היה ניכר מי גדול ומי קטן, אך בדורנו אנו אין ניכר שוע לפני דל ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך, אך המשפט לאלוקים הוא, ולכן כולם מתענים והקב"ה יודע מי ממנו גדול ומקבל תפילתו בערב ראש השנה כתפילת הגדולים.
ובחיי אדם קלח,ה הביא טעם נוסף לתענית זו וכתב, שכיון שערב ראש השנה הוא היום האחרון בשנה, וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה, ולכן נהגו שכולם מתענים, ומשכימים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ובוידויים.
ויש לציין שבזמנינו שהדורות חלושים לא נהגו כולם להתענות בערב ראש השנה, וראה בחיי אדם קלח,א לענין תעניות בחודש אלול ובמטה אפרים סל"ז.
אדם שצם ג שנים עד הלילה ממש מה צריך לעשות?
יכלול בהתרת נדרים היום.
השאר תגובה