מלאכת זורע:
• מלאכות שדומות ממש לאב מלאכה אינם נקראות 'תולדות' אלא אב מלאכה. כגון הנוטע אילנות. למאי נפקא מינה? מה שונה אב מלאכה מתולדה?
• מותר ליתן מיני בשמים והדסים במים בשבת.האשכנזים אוסרים מן הדין בנתינת פרחים ושושנים במים בשבת כיוון שעלולים להצמיח שתי שאלות:
א. מדוע לא אסרו הספרדים?
ב. למה מותר נתינה במים לכתחילה בהדסים ובשמים בשבת?האם אין יכולים להצמיח עוד?
• מותר לפתוח את החלון אף שהצמחים שעל אדן יכול עלולים לצמוח עקב קרני השמש והאוויר הצח.אמנם בחממה אסור לצורך הצמיחה.
א. האם מותר לפתוח את החלון כדי שהפרחים יצמחו אלא רק בחממה יש לאסור?
ב. האם בחממה מותר לפתוח שלא לצורך הצמיחה?
• אסור להעביר עציץ על גבי הקרקע כיוון שעתה יתחיל לינוק ממנה. וכן אסור להעביר עציץ מהקרקע על גבי דבר אחר כיוון שהוא תולש ומספיק את היניקה באדמה. ואין הבדל בין עציץ נקוב לאחד שלא נקוב
א. מה זה עציץ נקוב?
ב. מותר להעביר עציץ על גבי הקרקע שיש חוצץ בניהם?בתנאי שאינו מוקצה או בשינוי.
ג. הדין שאסור לנתק מהקרקע או להעביר לקרקע קיים גם בלהעביר לתוך אגרטל שיש אדמה בתוכו?
תשובה:
שלום רב.
א. אין הבדל בין אב לתולדה שניהם אסורים מהתורה ויש בהם חיוב חטאת בשוגג, ובכל זאת יש הבדל שאם עשה ב' אבות מלאכה בהעלם אחד חייב שתי חטאות, ואילו אם עשה אב ותולדה שלו בהעלם אחד חייב רק חטאת אחת.
ב. אין ליתן פרחים או ענפים במים אם עי"ז הם יוסיפו לגדול וכגון הדסים טריים שמצוי שמוסיפים לצמוח ולהתארך בראשם או ערבות המוציאות שרשים במים או פרחים שנפתחים, וכל זה אסור משום איסור זורע, אבל מה שעלי ההדס נפתחים מעט מותר שאין זה נחשב גדילת ההדס, וכן פרחים שכבר נפתחו ונתינתם במים אינה גורמת אלא שיפתחו קצת יותר מותר
ולא מצאתי בזה הבדל בין ספרדים לאשכנזים, ואולי מה שראית שמותר לתת הדסים במים זה באופן שאינם טריים שאין חשש שיוסיפו לגדול.
ג. אין הבדל בין חממה לבין הבית אלא ההבדל הוא שאם מתכוין בפעולה זו כדי להועיל לצמח הרי זה אסור, אבל אם אינו מתכוין בשביל הצמח מותר ואפי' באופן שזה פסיק רישיה שיועיל לצמח וכגון להכנס לחממה ולפתוח ולסגור את הדלת אם אינו מתכוין בשביל האויר והאור מותר
ד. עציץ נקוב היינו עציץ שיש נקב גדול מעט יותר משיעור של כונס משקה דהיינו שאם יניחו את הכלי הנקוב לתוך מים יכנסו לתוכו מים דרך הנקב, ואם העציץ עשוי מחרס או מעץ יש להחמיר שדינו כעציץ נקוב אפי' שאין בו נקב כלל.
עציץ נקוב אסור להסירו מעל הקרקע וליתנו על גבי דבר המפסיק את היניקה ואפי' לתלותו באויר יש אומרים שאסור שממעט את יניקתו, וכן להיפך אם הוא תלוי באויר אסור להניחו ע"ג קרקע.
פלסטיק קשיח וכן יריעות פלסטיק עבה נחלקו הפוסקים אם זה מפסיק את היניקה או לא.
רצפת בטון וקרמיקה אינן מפסיקות את היניקה אבל רצפת שיש או אבן טבעית מפסיקה את היניקה.
מקורות:
א. הגמ' בב"ק דף ב. שואלת מה הנפק"מ אם זה אב או תולדה ומתרצת דנפק"מ לגבי חטאת שאב ותולדה שלו לא חייב שתים, ואילו אם זה ב' אבות חייב שתים, וע"ש בגמ' תירוץ נוסף.
ב. הרמ"א בסי' של"ו סעיף י"א כתב שאם הפרחים נפתחים במים אסור , ופרטי הדינים שכתבנו בפנים זה עפ"י ספר חוט שני לגר"נ קרליץ שליט"א ח"א פ"י סק"ג.
ג המסיר תריס כדי שתכנס השמש ותועיל לצמחים הרי זה אסור משום זורע ואין זה גרמא אלא מעשה גמור כמו בידקא דמיא בכח ראשון (מנחת שלמה סי' י' אות ח') וכ"כ החזו"א שביעית סי' כ"ב סוף סק"א לענין שביעית שהמסיר את התקרה שמעל הזרעים הוי זורע, וכן מובא בשמו לגבי שבת בספר מנוחה נכונה עמ' ל"ג.
אבל כל זה אם מתכוין כדי להועיל לצמח אבל אם לא מתכוין לכך מותר אפי' שזה פ"ר דלא מהני מה שזה פ"ר להחשיב את הגרמא למעשה כ"כ בשו"ת הר צבי או"ח סי' קל"ג וע"ש עוד טעמים להתיר דהאבנ"ז כתב דכל האיסור הוא דרבנן כיון שהיה גודל גם בלא"ה הכי וא"כ הוי פ"ר בדרבנן שדעת השו"ע להתיר בסי' שי"ד אבל המ"א והמ"ב חולקים ע"ז אבל יש לצרף בזה עוד צדדים להקל, ע"ש ובשש,כ פכ"ו ס"ט ובארח"ש פי"ח הערה מ"ח וכ"כ בחוט שני להתיר כשאינו מתכוין.
ד. שיעור עציץ נקוב מבואר בגמ' בשבת צ"ה שהוא כשיעור שורש קטן ומבואר שזה יותר גדול מכונס משקה אבל יותר קטן מגודל כזית, וכיון שאין אנו בקיאים יש להחמיר בשיעור שיותר מכונס משקה, ובדרך אמונה פ"א שמיטה ציה"ל ס"ק ק"ז הביא בשם מרן הגריש"א זצ"ל שיש להחמיר בנקב בגודל מילימטר
מה נחשב מפסיק את היניקה עי' בזה בחזו"א שביעית סי' כ"ב סק"א ובשבט הלוי ח"ו קס"ז וח"ז קפ"ד, וע"ע ארח"ש פי"ח י"ט- כ"א.
