אני יהודיה לכל דבר ועומדת להתחתן עם בחור שהוריו קראים הוא חתם בבית הדין על חברות ושאין לו קשר עימהם, האם הבנות שיהיו לנו יוכלו להתחתן עם כהן?
תשובה:
שלום רב.
לאחר שהבחור קיבל חברות, והדבר אושר ע"י ביה"ד. אין כל מניעה לבנות לכשיהיו להנשא לכהן.
שיהיה במזל – טוב.
מקורות:
ענין כשרותם של הקראים הובא ברמ"א אבה"ע סי' ד' סעי' לז: "הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור (ב"י מצא כתוב בתשובת ר' שמשון)". הספק ממזרות אצלם הוא מפני שאנו חוששים שמא הקידושין שלהם תקפים, ואילו הגירושין שלהם ודאי אינם תקפים, נמצא, כי הילדים שנולדו מאיש אחר הם ממזרים עד סוף הדורות.
רבים מהפוסקים דנו משך הדורות בכשרותם, ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ח אבה"ע סי' יב) שהגר"ע יוסף שליט"א דן בזה והאריך מאד בעניינם, והביא פוסקים רבים בענין. עד שסיים: "המורם מכל האמור שיש מקום רב לקרב את הקראים, ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות, והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות, כגון שבת ומועדי ישראל, ובפרט פסח וכיפור, וכן עניני הכשרות, וטהרת המשפחה, גם את הבחור וגם את הבחורה שעומדים להנשא זה לזה, כדי שידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשום, וכן יש להטיל על הבחור ללכת אל בית הכנסת שלנו הסמוך למעונו, כדי שיתרגל בנוסחי תפלתינו ויתחזק בתורה ויראת שמים, ורק אח"כ יקבלוהו להשיאו אשה בת ישראל לאחר קבלת דברי חברות".
ולמעשה, כיום בבתי הדין הרבניים ישנם הרבה דיניים שהולכים בעקבות הפסק הנ"ל, וכי לאחר קבלת חברות מתירים להם להנשא לכל מי שיחפצו. זאת אומרת שנוהגים כדעת הפוסקים שאין להם חשש ממזרות (כי אחרת לא יועיל קבלת חברותם, אם יש להם חשש ממזרות אמיתי). וכל הנושא של פסול הקראים לפי"ז הוא משום תקנה שתיקנו. ולכן התירו להנשא למי שמקבל עליו חברות. וא"כ אין כל מניעה לקראית להנשא גם לכהן.
אמנם ראיתי בכנה"ג (אבה"ע סי' ו' בהגה"ט אות ב' שכתב: "אפילו מאן דמתיר להתחתן בקראים כהן אסור בהם הר"ר בצלאל סי' ג' והררד"ך ח"ג סי' ג' והרש"ך ח' ג' סימן ט"ו בשם הרדב"ז ז"ל ועיין במהר"ם מטראני ח"א סימן רי"ט". אבל המעיין שם בדברי המהרש"ך (הוצאת זכרון אהרן עמוד עא) יראה כי לאחר שהביא שיש שחששו גם על חשש חללות שהתערבה בהם כתב: "וא"כ למה לא יזהירום באותו זמן שלא ינשאו לכהנים, אלא ודאי אותן הקראים שקבלום לא היו ממין הקראים שבזמן הזה, אלא מהמין שכתבנו שהיו כמו הרבנים". (אגב, רוב רובם של הקראים בארץ הם צאצאי הקראים ממצרים שעליהם מדבר המהרש"ך).
וגם אם הסיבה היא משום ספק ספיקא כפי שכתב שם הגר"ע יוסף באות ה'. גם כך אין כל חסרון לכהונה, ראה מש"כ הבית שמואל בסוף סי' ו': "וכשהולד כשר לקהל כשר ג"כ לכהן. ואי אפשר לחלק ביניהם".
בכל אופן, לענין כשרות בנותיו של הקראי לשעבר, ודאי שאין להם כל פגם להנשא לכהן.
אמנם, יש דיינים שפוסקים כפי שפסק הרמ"א והרבה מהדיינים האשכנזים שהחמירו בזה ואינם מאשרים להם נישואין.
