לתרומות לחץ כאן

השוואות בין ברכה על הנר במוצ"ש ויוכ"פ – סי' רח"צ ותרכ"ד

 

 

במוצ"ש

במוצאי יוכ"פ

גוי שהדליק בשבת

אסור אף במוצ"ש דגזרי' אטו עמוד ראשון. [וע' שעה"צ כ"ב דאף בדיעבד לא יצא ולשועה"ר יצא].

אסור ואף בדיעבד לא יצא לדעה א' בסי' תרכ"ד ד'

גוי שהדליק בשבת שעברה ועדיין דולק

לכ' אסור דסו"ס נעבדה בו עברה

לכ' אסור

גוי שהדליק בהיתר

מותר כגון לחולה שאי"ב סכנה והא"ר בשעה"צ סקי"ד חולק

מותר בסי' תרכ"ד ה' ואף שלא שבת מבעו"י מ"מ היות ולא נדלק במוצאי יוכ"פ שפיר דמי כל שלא נעשתה בו עברה

 

גוי שהדליק במוצ"ש

מותר

אסור ולי"א תרכ"ד ד' דמהני נר חדש מעמוד ראשון ואילך מהני גם כאן מעמוד ראשון ואילך

גוי שהדליק מגוי שהדליק בשבת

אסור גזרה אטו גוי ראשון וצ"ע אם גם בג' גויים הדין כן. [ובדיעבד יצא מ"ב כ"ב]

אסור אף בדיעבד לדעה א' בסי' תרכ"ד ד'

ישראל שהדליק מגוי שהדליק בשבת

מותר משום תוספת אורה ול"ג שמא יברך על של גוי

אסור לדעה א' בסי' תרכ"ד ד'

גוי שהדליק מישראל שהדליק במוצ"ש

מותר ואם הדליק מנר ישראל שנדלק בשבת באיסור צ"ע אי גזרו כה"ג

אסור לדעה א' בסי' תרכ"ד ד'

ישראל שהדליק באיסור

אסור [אא"כ לפקו"נ] ולכ' ה"נ גזרי' במוצ"ש אטו עמוד ראשון

אסור [אא"כ לפקו"נ תרכ"ד ה']

ישראל שהדליק במוצ"ש מנר שהדליק ישראל באיסור

צ"ע אי גזרו גזרה לגזרה גם בישראל ע' תוד"ה גזרה נג.

אסור לדעה א' בסי' תרכ"ד ד'

אם לא הדליק בזמנו האם מדליק למחרתו

לא דל"ה זמן בריאת האש

לכ' ה"נ דתו ל"ש הטעם של היכר וכ"כ בשש"כ פס"ב כ"ו

בכרך שמחצה ישראל ומחצה גויים

מותר דיש ס"ס אולי של ישראל ואף של גוי אולי נדלק רק במוצ"ש

אסור לדעה א' בסי' תרכ"ד דלא מהני שנדלק במוצ"ש (ומסתמא אין לתלות שמא האש מעיו"ט)

 

 

 

הטעם שמברכין ע"ז

שאז נברא האש

להראות שביום זה נאסר להשתמש בו אף לאוכ"נ

אי מחזרין אחריהן

לא

י"א שכן רצ"ח א'

נר בעששית

לבה"ל ס"ס רח"צ לא מהני דל"ה דרך

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל