לתרומות לחץ כאן

מסחר בדברים אסורים

בוקר טוב
בתור איש מסחר שמביא מוצרים להארץ שימכרו בהארץ
האם מותר להביא את כל המוצרי כריסמס (ואם יש ההבדל אם רשום על זה משהו או לא בדוגמה השם של ישו )
שאלה שניה העם יש ההבדל בין למכור מוצרים כאלו לארץ ישראל או לחול
שאלה שלישית מוצרים לא צנועים כמו בגדים שיש להם קשר לפריצות (לא יודע איך לכתוב דברים כאלו בקיצור יש חנויות בארץ שמוכרות כל  מיני דברים שקשורים רק לפריצות ויש להם כל מיני מוצרים) אז האם מותר להביא מוצרים כאלו

השאלה הרבעית- נאמר שיש יהודי שועסק במסחר בדברים האלו יש בסין חברות שהם חברות מסחר שהם לוקחים אחוזים לסוחרים האלו
למשל הסוחר מארץ בא לסין והחברה מספקת לו את המתרגמים את הניירות את המחסנים את השילוח בקונטניר את בדיקת המוצרים והוא משלם לה כסף
אז מה שאני שואל אם מותר לחברת מסחר כזואת בסין של יהודים לדואג לכל המוצרים האלו כרסימס ומוצרי חניות פריצות שהם שולחים את זה לארץ ישראל

מחכה לתשובה
ותודה מראש

תשובה:

שלום רב.

א. באופן עקרוני, דבר שאפשר להשתמש בו הן להיתר והן לאיסור, כתבו הפוסקים שאין עובר על "לפני עיור" או "מסייע בידי עוברי עבירה" במכירתו.

לפיכך, מוצרים, אף אם יש לומר שמלכתחילה נועדו לעבודה זרה, כיון שאפשר להשתמש בהם להיתר, אין בזה לפני עיור, אמנם, אף אם מוכרם לגויים – שידוע שישתמשו בזה לקישוט עבודה זרה, יש להקל ע"פ מה שכתב מרן בשו"ע (יו"ד סי' קמח סעי' יב).

כמו כן, בגדי פריצות, כל שיש לתלות שישתמשו בבגדים אלו בצורת היתר, אין איסור למוכרם אף בארץ ישראל שהרוב יהודים. אולם אם אין אפשרות להשתמש בהם אלא בצורת איסור, בארץ ישראל יש לאסור את מכירתם משום מסייע בידי עוברי עבירה [ורק בהפסד מרובה יש להקל]. ובחו"ל, כיון שרוב גויים, יש להקל. אלא שיש להזהר מאד מאיסור הרהור, והרחק מן הכיעור.

ב. שאלתך לענין סוחר שאינו מתעסק בידיו בסחורה, אלא רק סוכן של המוצרים וכו', שאלת חכם היא, ואכן מצאנו להקל כיוצא בזה כיו"ב לענין מסחר בנבלות וטרפות, אך לא יהיה בזה כדי להקל באופן שיש איסור לפני עיור, ובעתו ובזמנו אאריך בזה.

מקורות:

ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז) שכתב לדון בענין נרות קטנות כמו פתילות והם נאים ויפים להדלקת נר שבת, אבל הם מיוחדים להדליק בבית תפלות של עכו"ם, וכן כתוב על הקופסא שלהם והשאלה אם יש בזה בזוי, וכן השאלה בענין נוי סוכה שיש אצלם שהם ג"כ מיוחדים ליום חגם ואידם של הגוים האם יש בזה גדר בזוי מצוה. וכתב דהזמנה לאו מילתא הוא, וכמבו' כיו"ב בחת"ס (או"ח סי' מב). וגם, כיון שהוא מעשה מכונה ואין יד אדם נוגע בעשיתן אין כאן מחשבה הפוסלת. ומה שמצויר על הקופסאות שהם לצורך ע"ז שלהם, אי"ז נעשה אלא לפרסומת מכירה כידוע. ולכן כתב שאין איסור להשתמש בזה, וכן בקישוטי סוכה, אף שנוצרו לצורך זה. וכן הביא בספר תורת המועדים (קולדצקי, סי' תרלח ס"ק י), ובספר ילקוט יוסף (בשו"ת שבסוף ספר מועדים סי' כ). וע"ע שו"ת באר אליהו (כץ, אות כג).

מעתה, כל שבמוצרים אלו אפשר להשתמש להיתר, אף שאפשר להשתמש גם לאיסור, אין בזה איסור לפני עיור. אלא דכ"ז כשמוכרם במקום שיש בהם יהודים וגויים, ואין הכרח שיקנו זאת לצורך שימוש אסור. אולם, אם מוכרם במקום שידוע שהקונים יקנוהו לשימוש אסור, נחלקו בזה האחרונים, דעי' למהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה, ח"ב סי' נ) שכתב דבכה"ג ודאי אסור. וכ"כ בלבושי מרדכי (תנינא או"ח מח). אמנם באגרות משה (ח"א יו"ד סי' עב) כתב להקל גם בזה, והוכיח כן מהמשנה בשביעית (פ"ה משנה ו). אלא דבתשובה אחרת (או"ח ח"ב סי' סב) כתב ע"ז, דאף שכתב שאין בזה איסור ונוטה להיתר, מ"מ אין זה היתר ברור, ואין לסמוך ע"ז אלא באיסור דרבנן דמסייע, אלא דמ"מ סיים: ומ"מ אין למחות באלו המקילין לפרנסתם. וחזר ע"ז שוב (שם סי' פ) דבמקום הפסד יש להקל.

אכן, לענין מכירת מוצרים שנועדו לקישוט ע"ז וכיו"ב, אף אם מוכרם לגויים, שי"ל שישתמשו בזה לאיסור, יש להקל ע"פ מ"ש מרן בשו"ע (יו"ד סי' קמח סעי' יב) וז"ל: יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם עובדי עבודת כוכבים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים. ע"כ. וראה בב"י שם שביאר דבריו, ע"פ מ"ש הרשב"ם בשם רש"י וז"ל: וטעמא משום דלאו עובדי עבודה זרה הם, כלומר דאינם יודעים בטיב עבודה זרה כ"כ, וכדאמרינן בפרק קמא דחולין (יג:) גוים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ולא אזלי ומודו. ע"כ. ואמנם לענין איסור יין נסך וכיו"ב מחמרי' שגם גויים בזמנינו חשיבי עובדי ע"ז, מ"מ לענין זה יש להקל כדברי מרן השו"ע.

ולענין בגדי פריצות, הנה כשמוכרם בא"י שרוב יהודים, עי' שו"ת יחווה דעת (ח"ג סי' סז) דכל שיש לתלות שיוכלו להשתמש בבגדים אלו בהיתר, אין בזה איסור לפני עיור. אולם בגדים שאין אפשרות להשתמש בהם אלא בדרך איסור, ודאי שיש בזה איסור למכרם ליהודים, והרחק מן הכיעור וכיוצא בו. ועי' כיו"ב בשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח"ה סי' נט). אמנם במכירה בחו"ל שהרוב גויים, הרי לגויים אין איסור בלבישת בגדים אלו, וע"כ אין בזה איסור לפני עיור. וכ"כ כיו"ב בשו"ת משנה הלכות (ח"ז סי' קטו), ובשו"ת שרגא המאיר (ח"ח סי' ע אות ג), וע"ש לענין איסור הרהור בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל