בס"ד
שלום וברכה,
1. נראה לי שלפעמים נשארים לי שארים מאוכל בשרי גם לאחר 6 שעות . האם אני צריכה לנקות בין השיניים עם שקית גם אם הדבר כואב לי ולפעמים מוריד לי דם? או שאחרי 6 שעות האוכל כביכול בטל בתוך הפה?
בשבת אני לא מנקה את הפה (כיון שלפעמים יורד לי דם). האם זה בסדר שאני אוכלת בשר לאחר דגים רק לאחר מים אמצעים, הדחת הפה ואכילת דבר מה?
2. אם אכלתי ענבים ותפוח האם ברכת "על העץ" פוטרת גם את התפוח או שאני צריכה לברך גם "בורא נפשות", וכך גם עם לדוג' במקום תפוח בננה?
תודה רבה ותזכו למצוות.
תשובה:
שלום רב.
1. ההלכה היא שאדם שאינו יודע שיש לו בשר בין השיניים, ואינו רגיל בכך, אינו צריך כלל לבדוק את השיניים לפני אכילת חלב. אך אדם שיש לו נקבים או שברים בשיניים ויודע שרגילים להשאר אצלו שאריות מהבשר, צריך לבדוק את שיניו היטב שלא נשארו שם שאריות אף שטעם הבשר נפגם, כיון שיש ראשונים הסוברים שגם טעם פגום זה אסור באכילה עם חלב. ובשבת שאינו יכול לבדוק טוב את שיניו יכול לסמוך על אכילת דבר מה ושתיה לפני אכילת החלב.
ויש לציין שכאשר נמצא בשר בין השיניים יש להוציאו ולא לבולעו שוב כדי שלא יצטרכו להמתין שוב שש שעות.
2. באכילת ענבים ותפוח, ברכת על העץ פוטרת גם את התפוח, אך באכילת ענבים ובננה אין ברכת על העץ פוטרת את הבננה וצריך לברך 'בורא נפשות' על הבננה.
מקורות:
1. אף שלדעת הרמב"ם לאחר שש שעות טעם הבשר נפגם לגמרי, אך השולחן ערוך פט,א חושש לשיטת רש"י וכותב שאם יש לו בשר בין השיניים אף לאחר ו' שעות צריך להסירו. אך כתבו המהרש"ל (כל הבשר סי' ט') והכנסת הגדולה (על הטור אות ו') שדווקא אם יודע שיש בשר אך בסתמא אינו צריך לבדוק אם נשאר שם בשר, ובכף החיים אות ט"ו כתב שאם יש לו שברים בשיניים וכדו' צריך לבודקם. וביד יהודה סק"ב ובבבא"ח פרשת שלח שנה ב' מבואר שלאחר אכילת דבר בינתים אין צריך לבדוק שוב.
ור' כאן בענין אחד שבלע בשר שמצא בין השיניים.
2. סי' ר"ח סי"ג ומ"ב שם.
