פדיון הבן בשטרות כסף

שאלה דחופה
אני חוזר עכשיו מפדיון הבן, שאלתי היא שראיתי שלא היה להם מטבעות כסף טהור ולכן הרב השתמש בשטרות כסף האם נכון הדבר

תשובה:

שלום רב.

נחלקו הפוסקים אם ניתן לפדות בשטרות כסף הנהוגים במדינה, ולמעשה אם פדה בנו פדוי.

מקורות:

יש לציין כהקדמה לשאלה זו כי בזמן הקדמונים היו מטבעות המדינה נמדדים כפי משקל הזהב או הכסף אשר מהן הוטבעה המטבע ולפיכך היה למטבע ערך עצמי, אמנם ברבות העיתים נשתנו סדרי הכלכלה והלכו ונתרבו מיני מטבעות שונות אשר ערכם לא נמדד כפי שיעור הכסף והזהב שבהם אלא המלכות מוציאה מיני מטבעות שהיו אמורים להחליף את המטבעות היקרות והוטבעו המטבעות לצורך המסחר לפי ערך אשר קבעו הממשלה או המלוכה ללא שום קשר לערך של החומר המרכיב את המטבע. נמצא דלפי חוקי המדינה אף שלא היה למטבעות החדשות ערך כל שהוא מחמת עצמן ביחס למטבעות הישנות החשובות עם כל זה לצורך המסחר ומשא ומתן העמידו אלו במקום אלו.

לכן השאלה הנשאלת היא מכיון שאינם שווים כלום אם יש לאלו המטבעות דין בסף שיהא נחשב גופו ממון מכיון שיוצא בהוצאה ואפשר לקנות בתמורתן דברים כמו שהיה בעת שהיו המטבעות מכסף וזהב או דילמא שכיון שאין ערכן מחמת עצמן אלא מחמת הערך שהמדינה נותנת להם אין גופן ממון ואין פודין בהן וכמו כן נשאלת השאלה בכל מיני שטרות הכסף שנתחדשו במשך הזמן שבהם חתום המושל ככתב הראוי לשימוש במקום הכסף להוצאה ומסחר ומטעם חוקי המדינה הרי הוא ככסף גמור לענין התשלומין בהם בשוק ועוברים בין הסוחרים ואין מי שלא יתחייב כנגדם מחמת פחיתת ערכם כנייר וכחספא בעלמא.

ובדבר זה נתחבטו בו הפוסקים לרוב בכמה דינים הנוגעים בזה כגון מדיני ריבית שצריך דין מטבע שגופו ממון וכן לענין קידושי כסף באשה ופדיון מעשר שני ודיני שומרים שנאמר בהם כסף ולא שטרות וכמו כן לעניננו בדין פדיון הבן בשטר דאימעוט מקרא דאין גופן ממון.

בתחילה דן בשאלה זו החתם סופר בשו"ת יו"ד סי' קל"ד שנשאר בצריך עיון בזה, והחזון איש יו"ד סי' ע"ב כתב שלכאורה דינו ככסף גמור שניתן לפדות בו את הבכור, וכן פסק להלכה בשו"ת השיב משה יו"ד סי' נד-נה ובשו"ת חסד לאברהם יו"ד סי' רצ"ה ובשאילת יעב"ץ חלק א' סי' פ"ה ובשואל ומשיב תליתאה ח"ג סי' נ"ה. אך בשו"ת עונג יו"ט סי' ק"ב ובבית שלמה סי' ל"ד ע' וע"א ובשו"ת תשובה מאהבה חלק ג' סי' ת"ד ובמנחת שלמה סי' ע"א ס"ק כ"ג פסקו שאין לפדות בשטרות כסף אלו שאין גופם ממון. ובערוך השולחן סי' ש"ה סעיף י"ח ובשו"ת שערי שמים יו"ד סי' כ"ט העלו שבדיעבד בנו פדוי.

ראה באריכות דעות הפוסקים בזה בספר אוצר פדיון הבן פרק יד סעיף ה'.